את הסיפור הבא כדאי שיקראו "הקודקודים" בלשכת עורכי הדין שנלחמים נגד מאכרים שמבצעים פעולות משפטיות שיוחדו לעורכי דין בלבד. אברהם צדיקי תבע את אלברט פאר, קבלן מורשה של הוצאה לפועל, בבית משפט לתביעות קטנות בראשון לציון בסכום של 10,650 שקל לאחר ששילם לו שכר טירחה ולא קיבל שירות.
מכתב התביעה עלה שהתובע זכה בהליכים משפטיים ולאחר שלא קיבל את הסכומים שנפסקו מהחייב, נזקק להוצאה לפועל. צדיקי, פנה לאלברט פאר, קבלן מורשה של ההוצאה לפועל, שמבצע "על הדרך", פעולות משפטיות שיוחדו לעורכי דין בלבד ושאינם בסמכותו.
לדברי התובע, שולם לנתבע סך של 11,700 שקל עבור טיפול בתיק הוצל"פ ודבר לא נעשה. "בסופו של דבר קיבלתי החזר בסך 4,000 שקל והנתבע לא שילם את היתרה. בנוסף ויתרתי על החזר בסך 2,950 שקל ששולמו בגין טיפול בתיקים אחרים".
בכתב ההגנה השיב הנתבע שהתחייב להחזיר לתובע 7,500 שקל כנגד החזרת חשבוניות אלא שהתובע לא עשה כן. הנתבע ביקש לדחות את התביעה.
בפסק דין שניתן בחודש יולי, בהעדר הצדדים, חייב השופט, שאול מנהיים, את הנתבע לשלם לתובע 7,500 שקל. השופט לא חייב את הנתבע בהוצאות מאחר שלדבריו, סכום התביעה היה מופרז וגבוה ב-3,000 שקל מהסכום שסוכם ביניהם.
השופט מתח ביקורת נוקבת על אלברט פאר: "הנתבע הוא קבלן מורשה של ההוצל"פ. פירוש הדבר שהוא רשאי לבצע פעולות מבצעיות על-פי צווים שנתן ראש ההוצאה לפועל בתיקי הוצאה לפועל. בשום פנים ואופן אין מעמדו של קבלן הוצאה לפועל, כולל את הזכות לייצג זוכים, להגיש עבורם בקשות, לפתוח עבורם תיקים בלשכת ההוצאה לפועל וכד' פעולות שרשאי לעשות בעל דין לבדו או באמצעות עו"ד מפני שמדובר בשירותים משפטיים לכל דבר. מקצוע עריכת הדין מוגן מפני עיסוק בתמורה של מי שאינו מורשה לעסוק בעריכת דין, הגנה הכוללת אפילו סנקציה פלילית על מי שפולש לתחום הפעולות המיוחדות לעו"ד ובכלל זה ייצוג בפני רשויות שיפוטיות ומעין שיפוטיות ולשכת ההוצאה לפועל בכלל זה. קבלן הוצאה לפועל אינו רשאי לקבל שכר טירחה ישירות מהזוכה ואינו רשאי להתקשר ישירות עם הזוכה. הוא אינו אלא ידה הארוכה של לשכת ההוצאה לפועל, ממנה הוא מקבל את שכרו והיא שקובעת אילו פעולות עליו לבצע מתוך הצווים שנתן ראש ההוצאה לפועל".
