רק באזור כמו המפרץ הפרסי, שבו מודיעים על מגה-פרויקטים ב-100 מיליארד דולר גם בזמן שהבורסות מתמוטטות, ניתן לראות במשבר האשראי הגלובלי ברכה פוטנציאלית. כמה אנליסטים אפילו טוענים כי המשבר הפיננסי העולמי עשוי היה לצנן את התחממות היתר של משקי מדינות המפרץ הפרסי. עודפי התקציב העצומים שלהן מסייעים להן להתגבר על המשבר.

באיחוד נסיכויות המפרץ נמשכת הגאות בבנייה באין מפריע. הודעות על פרויקטים של מיליארדי דולרים מתפרסמות שם כמעט מדי יום. אחת החברות באזור, מרעס פיתוח, חשפה השבוע תוכניות להקים איים מלאכותיים חדשים מול חוף דובאי, שגולת הכותרת שלהם הוא גני ג'ומיירה, מגדל דירות פאר שייבנה בעלות של 350 מיליארד דירהם (95 מיליארד דולר).

דוח מחקר של S&P שפורסם השבוע על איחוד הנסיכויות מזהיר כי "אם יימשך מחסור בנזילות, יהיה קשה יותר לממן פרויקטים עתידיים, והדבר ישפיע על כלכלת איחוד נסיכויות המפרץ, שצמיחתה עד כה הייתה יוצאת דופן".

אמנם הגאות הכלכלית נמשכת בדובאי, אך התנודתיות בשוק המניות שלה, ובכל שאר הבורסות באזור, מדגימה את הסיכונים הנשקפים למדינות המפרץ, אף שפקידי הממשלות מדגישים שהם מוכנים להתערב אם יהיה צורך. הבורסה של דובאי נפלה ביותר מ-20% בארבעת ימי המסחר השבוע, ואילו הבורסה הגדולה בעולם הערבי, זו של ערב הסעודית, נפלה ב-17%. המכות הקשות ביותר ניחתו בדובאי על חברות הבנייה והבנקים. מה שמרפד את המדינות הללו, אם לא מבודד אותן כליל, מפגיעת המשבר הגלובלי הן ערימות המזומנים שהצטברו מרווחי הנפט.

מחירי הנפט ירדו מאז אמצע יולי ב-40%. חברות אופ"ק מחפשות בקנאות דרך לשמור על המחירים. ביום ה' הכריזו כי יתכנסו ב-18 בנובמבר לישיבת חרום לדון בגורמים לירידת המחירים.

הסיבה לדאגתן היא ברורה. ככל שנופל המחיר, יצואניות כגון איחוד הנסיכויות, כווית וערב הסעודית, שבה נמסר זה השבוע על מגה-פרויקט של הקמת ישוב ב-7.2 מיליארד דולר, עלולות להיחשף לסיכון שמחירי הנפט יצנחו עם ירידת הביקוש במערב.

האינפלציה גורמת אי-יציבות פוליטית

אבל אנליסטים סבורים שהן יוכלו לספוג את הזעזועים, לפחות בטווח הקרוב. במקרה של איחוד הנסיכויות, קובע דוח של מורגן סטנלי שפורסם השבוע כי "החשבונות הפיסיקליים של הממשלות יישארו מאוזנים אפילו אם יירדו מחירי הנפט ל-25 דולר החבית, והחשבון השוטף שלהן יישאר בעודף אפילו אם יירד מחיר הנפט ל-35 דולר החבית".

ואולם למדינות אחרות במזרח התיכון יש להן פחות אופציות להילחם בבעיות הרבות הנובעות מהמשבר הגלובלי. למדינות אלה, הקשיים הכלכליים מעוררים חששות לאי-יציבות פוליטית. במצרים, למשל, האינפלציה הגואה, כיום 21.5%, מכעיסה מאד את רוב האוכלוסיה, יותר מ-75 מיליון נפש.

לאחר שהבורסה המצרית נפלה תוך יומיים ב-23%, הגבירו פקידי הממשלה את מאמציהם להפיג את החששות מפני החשיפה למשבר העולמי. שר המסחר והתעשיה רשיד מוחחמד רשיד נועד ביום ה' עם פקידי בנקאות ועסקים בכירים. רשיד פרסם הודעה האומרת שאין צפויות למצרים בעיות נזילות, מכיוון שבבנקים שלה אין השקעות אירופיות או אמריקניות ניכרות. הבורסה הקהירית התאוששה ביום ה'. גם אנליסט של S&P אומר כי הסוגיה העיקרית במצרים היא האינפלציה, ולא המשבר הפיננסי העולמי.

אירן עומדת לפני לחצים אינפלציוניים דומים. שיעור האינפלציה גבוה בהרבה מ-20%. המחירים העולים מעוררים באוכלוסיה זעם כלפי מדיניותו הכלכלית של הנשיא מחמוד אחמדינג'אד, וזאת בזמן שארצו נאבקת בסנקציות של האו"ם על תוכניתה הגרעינית.

אלפי בעלי חנויות פתחו השבוע שביתה, במחאה על הטלת מס ערך מוסף בשיעור 3%. הממשלה החוששת מאי-השקט הגובר לקראת הבחירות בשנה הבאה, מיהרה להודיעה כי תעריך מחדש את המס. מבחינת טהרן, ירידת מחירי הנפט לוחצת במיוחד משום שהסנקציות שמטילים עליה האו"ם וארה"ב כמעט ניתקו אותה מהשוק העולמי.

לכל היותר האטה קלה בצמיחה

על-אף הבעיות באזור, אין פקידי הכספים הבינלאומיים מוכנים לצלצל בפעמוני האזעקה. דוח של קרן המטבע הבינלאומית קבע ביום ד' כי ההשקעות הישירות הזרות העצומות הן "פעילות מדרבנת" בירדן ובמצרים. הדוח צופה כי צמיחת התוצר המקומי הגולמי במדינות המזרח התיכון תיחלש רק באופן מתון בשנים 2009-2008, מ-6.5% למעט פחות מ-6%.

ובכל זאת, יש לפקידי הממשלות באזור חששות. "מצרים נמצאת במצב טוב יותר מרוב מדינות העולם", אומר השר רשיד, ומדגיש שהמגזר הפיננסי בריא. עם זאת, הוא חושש כי המשבר העולמי עלול להשפיע לרעה על מגזרים אחרים של המשק "הקשורים לשווקים הבינלאומיים ולבנקים, כגון תיירות ויצוא, שהם חיוניים לצמיחת המשק המצרי".