שר המשפטים פרופ' דניאל פרידמן תוקף (יום ד', 29.10.08) את נשיאת בית המשפט העליון, דורית ביניש, על דרישתה יום קודם לבטל את ישיבת ועדה לבחירת שופטים. השר פרידמן מבקר בחריפות את ביניש, וקובע כי קיים חשש שביניש פועלת מתוך "יוקרה מדומה", ולא לטובת האינטרס הציבורי.
השר פרידמן "ממלכד" את ביניש, במובן זה שהוא מכפיף את החלטתו הסופית בשאלת כינוס הוועדה למינוי שופטים, להחלטתה-היא: "אני חושש שתעדיפי את היוקרה המדומה, הכרוכה בהתעקשות על עמדה שגויה, על-פני הפתרון הרצוי. אבל אם בכל זאת האינטרס הציבורי יגבר ניתן יהיה לקיים את הישיבה ב-6 בנובמבר 2008. אם לאו - יעמוד בעינו האמור במכתבי מה-2 באוקטובר, שלפיו הישיבה לא תתקיים" [במכתבו הבטיח פרידמן שלא לכפות עמדתו על חברי הוועדה-השופטים ולא לזמן את הוועדה בלא הסכמתם, ר.א.].
ביניש חזרה במכתבה לפרידמן פעם נוספת על טענתה כי אין למנות שופטים בתקופת ממשלת מעבר. פרידמן, במכתב תגובה, מזכיר לביניש כי היא עצמה נבחרה בתקופת ממשלת מעבר. כמו-כן הוא דוחה את עמדתה לפיה ניתן להחיל עתה את סוגיית ממשלת מעבר גם על שופטי שלום ומחוזי בנוסף על שופטי העליון.
מה עם דוגמא אישית?
במכתב חריף ונוקב דורש פרידמן מביניש להוות דוגמא אישית. לדבריו, בתקופה שבה נבחרו ביניש והשופט יעקב טירקל, לבית המשפט העליון בשנת 1995, "ימים ספורים לאחר רצח ראש הממשלה יצחק רבין ז"ל", הייתה זו תקופת כהונתה של ממשלת מעבר. "קשה לי להעלות על הדעת שאהרן ברק, שהיה אז נשיא בית המשפט העליון, היה נותן יד לבחירת שופטים לבית המשפט העליון אם הדבר היה נוגד 'מדיניות המתחייבת מבחינה משפטית וציבורית' כאמור במכתבך", כותב פרידמן.
"מתן דוגמא אישית הוא ביטוי לעקרון שלטון החוק", הוא מדגיש, "שכן דוגמא אישית פירושה שהמנהיג מחיל על עצמו אותם כללים שהוא דורש שיחולו על אחרים. מבחינה ציבורית וערכית ודאי שלא חל כל שינוי מאז שנבחרת לתפקידך, וגם על השאלה האם חל שינוי משפטי נראה לי שיש להשיב בשלילה".
ממשלת מעבר - בוטל
במכתבו מתייחס פרידמן לנושא החקיקה ולהתפתחות שחלה בה, המחזקת לדבריו דווקא את העמדה המתירה מינוי שופטים. מדובר בשינוי בנושא "ממשלת מעבר" ולשינוי שחל בחוק יסוד הממשלה. לדבריו "המושג 'ממשלת מעבר' בוטל ואיננו קיים עוד. לממשלה המתפטרת הוענקו בחוק כל הסמכויות של ממשלה רגילה (סעיף 30 לחוק יסוד: ממשלה), וגם ההגבלות בעניין התפטרות שרים בוטלו ואינן קיימות עוד". פרידמן מוסיף כי "עולם-של-משפט כמנהגו הוא נוהג וסמכויות להפעלה הן ניתנות, בין בימים שבין בחירות לבחירות ובין בימי בחירות. סמכותה של הממשלה עומדת לה כל ימות-השנה, ומשנה לשנה. הוא הדין בסמכויותיהם של חברי הממשלה".
השר פרידמן מציין עוד, כי הבג"צ עליו הסתמכה ביניש (לנדשטיין נ' שפיגלר) עסק בנושא שונה: סירוב ראש ממשלה למנות חברים לגוף הבוחר של מועצה דתית קריית אונו. "אמרות האגב באותו עניין בוודאי אינן בגדר 'הלכה פסוקה' לצורך מינוי שופטים. שופטים נבחרים על-ידי ועדה שהאופי המקצועי שבהרכבה הוא דומיננטי ואין להניח שתושפע בדרך כלשהי מקיום הבחירות. יתר על-כן, גם אמרות האגב בעניין לנדשטיין הנ"ל מציינות שהמגבלות על מינויים אינן חלות כאשר יש צורך דחוף במינוי, ואת יודעת היטב עד כמה דחופים הצרכים של מערכת המשפט".
פרידמן נוזף בביניש
"מהותית", הוא כותב, השאלות העומדות על הפרק הן: "האם העניין דחוף". והתשובה היא - "חיובית". וכן: "האם התפטרות הממשלה וההחלטה על פיזור הכנסת יש בהן כדי להשפיע בדרך כלשהי על החלטות הוועדה לבחירת שופטים?". לדבריו, התשובה לכך היא "שלילית". "ברור גם שבישיבה ב-6 לנובמבר 2008, ובישיבה הקודמת לבחירת שופטים לבית המשפט העליון הייתה הוועדה מגיעה בדיוק לאותן תוצאות, בין אם התפטרות הממשלה התרחשה לפני אותן ישיבות או שהייתה מתרחשת אחריהן".
פרידמן אף נוזף בביניש וביתר השופטים על התנהלותם בישיבתה האחרונה של הוועדה. מדובר באותה ישיבה שנפתחה עם הודעתם של שופטי העליון חברי הוועדה, ובראשם ביניש, כי בתקופת ממשלת מעבר אין לבחור שופטי עליון. למרות חוות דעתו המנוגדת של היועץ המשפטי לממשלה מני מזוז שהוזעק לחדר הוועדה, סירבו השופטים להשתתף בוועדה, ופוצצו אותה. פרידמן מציין כי באותה ישיבה החליטו השופטים לפעול "בניגוד לעמדת היועץ המשפטי לממשלה ולעמדת כל יתר חברי הוועדה".
אי-נוחות מה"עמדה האחידה"
השר פרידמן מוסיף, "תשומת ליבך לכך ששופטי בית המשפט העליון, נכבדים ככל שיהיו, בתפקידם כחברי ועדה, הם בעלי קול שווה לכל אחד מהחברים האחרים, ועליהם לנהוג ככל חבר ועדה. מכיוון שרוב החברים סברו, לאחר שמיעת היועץ המשפטי, שיש מקום לקיים את הבחירה, היה עליכם לנהוג כפי שהיה נוהג כל חבר ועדה אחר (האם היית מעלה על הדעת שאם למשל היו 3 חברים אחרים סבורים שאין לקיים את הדיון בניגוד לעמדת היתר - היה מקום להימנע מלקיים את הדיון?)".
יתרה מכך, עמדתם "האחידה" של שלושת שופטי העליון בנושא זה "מעוררת תחושה לא נוחה", מדגיש פרידמן.
בסיכום דבריו מוסיף שר המשפטים כי מדובר למעשה ב"מינויים לבתי משפט השלום והמחוזיים, שאין להם נגיעה לפוליטיקה ושעיקר תפקידם הוא אכיפת החוק ומתן שירות לאזרח". פרידמן כותב עוד: "אני מפנה את תשומת ליבך גם לקריאות שנשמעו היום במליאת הכנסת משני צידי הבית לשנות את עמדתך הבלתי מובנת".
חושש מהתעקשות על עמדה שגויה
כאמור, פרידמן מזהיר ומביע חשש, כי דחיית הישיבה לחודשים ארוכים, "תגרום למערכת המשפט נזק חמור, כפי שפורט במכתבה של הנשיאה גרסטל". עם זאת, "אני חושש שתעדיפי את היוקרה המדומה, הכרוכה בהתעקשות על עמדה שגויה, על-פני הפתרון הרצוי. אבל אם בכל זאת האינטרס הציבורי יגבר ניתן יהיה לקיים את הישיבה ב-6 בנובמבר 2008. אם לאו - יעמוד בעינו האמור במכתבי מה- 2 באוקטובר, שלפיו הישיבה לא תתקיים".
