טיפולים באלצהיימר - מה באופק?

הטיפולים באלצהיימר מורכבים בעיקר מתרופות המייצבות את התפקוד הקוגנטיבי, גם אם רק לזמן קצר. תרופות אלו מביימות מעין פעולת בלימה, ובראש ובראשונה דוחות הידרדרות קוגנטיבית נוספת.

הטיפולים העתידיים במחלת אלצהיימר יתמקדו יותר במניעת המחלה או בעצירת התקדמותה בשלביה המוקדמים. אופציות הטיפול הבאות הן בין האסטרטגיות שכעת נמצאות בשלבי מחקר:

חיסון לאלצהיימר

חיסון למחלה יוכל לצמצם את כמות הפלאק עמילואיד - קבוצות של תאים חריגים הקשורים לאלצהיימר - במוח. אך ניסוי שנעשה בבני אדם בחיסון לאלצהיימר הופסק כשמספר משתתפים פיתחו דלקת במוח.

מחקר שנעשה בעקבותיו הראה כי אנשים שקיבלו את החיסון לאלצהיימר סבלו מכמות קטנה יותר של פלאק עמילואיד במוח לעומת אנשים שלא חוסנו. אך ממצאים אלו לא השפיעו על התוצאות הסופיות. המשתתפים שחוסנו התקדמו למצב של דימנציה חמורה, ומתו בשיעור דומה לזה של אלו שלא קיבלו את החיסון.

ישנם מדענים המאמינים כי ההשפעות של העמילואיד מופיעות לפני שהוא מצטבר והופך לפלאק. הם חוקרים כעת צורות אחרות של חיסונים שיהיו אולי יעילים יותר ופחות מסוכנים.

תרופות

פלאק עמילואיד נוצר ממקטעים של פרוטאינים חופשיים החשובים לתפקוד המוח. אנזימים מסוג סקרטז מחלקים את הפרוטאין למקטעים. חלק מאנזימים אלו יוצרים מקטעים שנוטים להפוך לגוש של פלאק עמילואיד, בעוד שאחרים מייצרים מקטעים שאינם הופכים לפלאק.

תרופות המבוססות על שינוי הפעולה של אנזימים אלו יכולות לחסום את פעולתם, או להפעיל את האנזימים האחרים שאינם גורמים להיווצרות הגושים.

תרופות מסויימות נוגדות דלקת - כולל איבופרופן (אדוויל, מוטרין ואחרות), סודיום נאפרוקסן (Aleve) ואינדומתאצין (אינדוסין) - נתגלו כתרופות המשנות את הדרך בה פועלים האנזימים כך שאינם מייצרים מקטעים ההופכים לפלאק. אחת התרופות המבטיחות ביותר שנחקרה מקבוצת תרופות זו היא tarenflurbil, או בשמה Flurizan.

[משככי כאבים למניעת אלצהיימר]

אנטיביוטיקה

טיפול לאורך שלושה חודשים באנטיביוטיקה, במיוחד דוקסיציקלין וריפאמפין, הוריד את מידת ההחרפה של בעיות קוגנטיביות בקבוצה של חולים שסבלו מאלצהיימר קל עד מתון. האנטיביוטיקה שיבשה את התפתחות הפלאק עמילואיד במוח.

הורמונים

מחקרים מוקדמים הראו כי טיפול הורמונלי חלופי, הניתן בדרך כלל כדי להקל על תסמיני גיל המעבר, מגן על נשים מעל גיל 65 מפני אלצהיימר. אך מחקרים שנעשו לאחרונה לא רק שסתרו את הממצאים אלא גם הראו כי הטיפול ההורמונלי אפילו העלה את הסיכון לדימנציה.

תזמון הטיפול ההורמונלי הוא כפי הנראה הסיבה לתוצאות הסותרות. מספר חוקרים מעריכים כי טיפול הורמונלי מוקדם, במהלך שנות ה-50 של האישה, יהיה מועיל, בעוד ששימוש מאוחר יותר בהורמונים עלול להזיק.

בקרב גברים, רמות הטסטוסטרון נמצאו קשורות לעלייה בסיכון לאלצהיימר. חוקרים בודקים כעת אם תוספות טסטוסטרון יוכלו לעזור לגברים החולים באלצהיימר או נמצאים בסיכון למחלה, אך התוצאות עדיין מעורבות.

[אסטרוגן למניעת אלצהיימר?]

אופטימיות זהירה

נדרש זמן רב לפתח טיפולים חדשים לאלצהיימר ולאחר מכן נדרשים מחקרים נוספים כדי לקבוע את בטיחות ויעילות הטיפולים. אך הזמן והמאמצים ישתלמו בסופו של דבר. רוב החוקרים מצפים להתקדמות משמעותית בטיפול ומניעה של אלצהיימר כבר בעשורים הקרובים.