הפרעה דו קוטבית קיימת גם בילדים

למרות שרוב המחקרים העוסקים בהפרעה דו קוטבית התמקדו באנשים בוגרים, נתונים היסטוריים מראים כי השכיחות הכללית של הפרעה דו קוטבית בילדים עומדת על כ-1% מהאוכלוסיה - שיעור דומה לשיעור ההפרעה הדו קוטבית בבוגרים. הסיכון להפרעה דו קוטבית גבוה יותר בקרב ילדים עם היסטוריה משפחתית של המצב.

הפרעה דו קוטבית גורמת לשינויים במצב הרוח, ממאניה ועד לדיכאון. אצל ילדים, שינויים אלו במצב הרוח יכולים להתרחש פעמים רבות במשך היום - ולגרום לקשיים חמורים בתפקוד בבית, בבית הספר ועם חברים. התפרצויות הרסניות, העדרות מבית הספר ושינויים בביצועים בבית הספר ובמערכות היחסים עם חברים הן בעיות נפוצות.

במהלך אירוע מאניה, ילד הסובל מהפרעה דו קוטבית עלול:

• להאמין כי הוא בעל יכולות או כשרונות מיוחדים.

• לסבול ממצב רוח שלילי וכעסני ביותר.

• להרגיש שמח בצורה יוצאת דופן או להתנהג בצורה אווילית.

• לסבול מקשיי ריכוז, ולעבור במהירות מפעילות אחת לשנייה.

• להזדקק לפחות שעות שינה מהרגיל.

• לקחת חלק בהתנהגות מסוכנת ואימפולסיבית, כמו שימוש בחומרים מסוכנים.

במהלך אירוע של דיכאון, ילד הסובל מהפרעה דו קוטבית עלול:

• להיראות עצוב או מדוכא.

• להתלונן על כאבי ראש או בעיות פיסיות אחרות.

• לאבד עניין בפעילויות אהובות.

אבחון הפרעה דו קוטבית בילדים עלול להיות קשה. תסמינים מסויימים של הפרעה דו קוטבית עלולים בתחילה להיתפס בטעות כשינויים נורמליים במצב הרוח או כמצבים בריאותיים מנטליים אחרים, כמו הפרעת קשב וריכוז (ADHD) או הפרעה התנהגותית.

אם אתם חושדים כי הילד סובל מהפרעה דו קוטבית, התייעצו עם מומחה לבריאות הנפש המתמחה בפסיכיאטריה של ילדים. התערבות מוקדמת יכולה לעזור ולמנוע השלכות רציניות, ולשפר את ההתנהלות עם הפרעה דו קוטבית הנמשכת לאורך כל החיים.