משה יצחקי תבע בחודש מאי השנה את חברת סי-ספיד בע"מ בבית המשפט לתביעות קטנות בירושלים בסכום של 14,000 שקל, לאחר שלא היה מרוצה מסירת גומי מתקפלת עם מנוע.
מכתב התביעה עלה שבחודש מארס 2004, קנה יצחקי את הסירה בסכום של 30 אלף שקל ולא קיבל אחריות. "כעבור מספר חודשים כשהייתי בכנרת עם בני משפחתי, הסירה נקרעה והקרש שהחזיק את המנוע נפל למים עם המנוע. אני ובני משפחתי ניצלנו לאחר שהשתמשנו במצופים".
לדבריו, הובטח לו שהאחריות תינתן ל-5 שנים וכשביקש מהנתבעת לתקן את הסירה היא התנערה והודיעה שהאחריות פגה.
בכתב ההגנה טענה הנתבעת שיצחקי קנה את הסירה במסגרת עסקת "טרייד אין" ושילם סך של 6,780 שקל במקום 13,900 שקל. כמו-כן שהאחריות ניתנה לתקופה של שנה בלבד והסירה ניזוקה לאחר שאוחסנה בתנאים בלתי הולמים ובניגוד להוראות.
הנתבעת ביקשה לדחות את התביעה והגישה נגד יצחקי תביעה שכנגד, בה ביקשה לחייבו בסכום של 6,800 שקל בגין פגיעה במוניטין.
בדיון בפני השופטת אנה שניידר, התברר שיצחקי, הגיש את אותה תביעה, בחודש אוקטובר השנה, והפעם בסכום של 7,000 שקל והתיק נקבע בפני השופטת ענת זינגר. כשנשאל מדוע עשה זאת השיב: "הגשתי את התביעה על עוגמת נפש. אני לא מכיר את ההליכים בבית המשפט".
בפסק דין שניתן לפני כשבוע וחצי בהעדר הצדדים, דחתה השופטת שניידר את שתי התביעות וחייבה את יצחקי לשלם לנתבעת 600 שקל הוצאות משפט עקב שימוש לרעה בהליכי בית משפט. לדבריה, יצחקי הגיש את התביעה בשיהוי רב ובתום תקופת האחריות ולא הוכיח שאחסן את הסירה בהתאם להוראות.
עוד התייחסה השופטת שניידר לסתירה המהותית בגרסתו של יצחקי באשר למחיר הסירה, כשבכתב התביעה טען ששילם תמורתה 30 אלף שקל כשבפועל הוכח ששילם הרבה פחות. "סתירה זו פוגעת קשות באמינותו. גם הגשת התביעה הנוספת לגבי אותה סירה, מבלי שהוגשה בקשה לפיצול סעדים ומבלי להודיע על כך לבית המשפט, במהלך הדיון, פוגעת באמינותו ומהווה שימוש לרעה בהליכי בית משפט".