פסק בוררות: העלאה של 24.2% לשכר הרופאים

ציבור הרופאים יקבל תוספת שכר בשיעור של 24.2% מהשכר המשולב של הרופאים. כך נקבע (יום ד', 26.11.08) בפסק בוררות בעניינם.

תוספת השכר, בשיעור של 23.5% מהשכר המשולב, תינתן לכלל ציבור הרופאים, במספר פעימות, על בסיס המשכורת החודשית לחודש דצמבר 2007. הרופאים והמתמחים במקצועות במצוקה אקוטית יזכו, בנוסף, לתוספת שכר חודשית שסכומה הכולל שווה ערך ל 0.7% מעלות תוספת השכר שנקבעה לכלל ציבור הרופאים.

תוספת השכר תינתן לכל ציבור הרופאים, בחמש פעימות, על בסיס המשכורת החודשית לחודש דצמבר 2007. המועד האחרון יהיה ה-1 בינואר 2011.

תוספת השכר לרופאים המומחים ולמתמחים במקצועות במצוקה אקוטית תשולם על בסיס חודשי בסכום קבוע לכל רופא מומחה העוסק במשרה מלאה אך ורק באחד מהמקצועות הללו ובמקצוע זה בלבד. מתמחה במקצועות במצוקה אקוטית יקבל 50% מסכום התוספת שנקבעה לרופא מומחה העוסק במקצועות אלו.

עוד קבעו הבוררים כי שכרם של הרופאים אינו נותן ביטוי הולם לאחריותם, השכלתם, הציפיות מהם ואורח החיים הנגזר מעבודתם: "אנו רואים בפסק בוררות זה הזדמנות נדירה לתקן עיוות זה תוך נקיטת משנה זהירות והתחשבות במגבלות תקציביות", אמרו הבוררים, ובנוסף ציינו כי מערכת הרפואה הציבורית בישראל פועלת מזה שנים במסגרת תופעה שניתן לכנותה "שיווי משקל של עיוותים".

כפי שמוסבר בפסק הבוררות, תוספת השכר ניתנה תוך התחשבות בעקרונות המנחים הבאים: התייחסות לרמות שכר של סקטורים ציבוריים אחרים שאושרו על-ידי הגורמים הנוגעים בדבר, לרבות המדינה - משרד האוצר, מאפייני ההעסקה הייחודיים של ענף הרפואה בישראל, לרבות הגיוון התעסוקתי; השפעות רוחב של שכר הרופאים על עלות מערכת הבריאות בישראל ועל סקטורים אחרים במשק; שחיקה אינפלציונית של השכר; ויתור הרופאים על זכות השביתה; אילוצים מקרו-כלכליים והמשבר הכלכלי העולמי שהתרגש בסיומו של הליך הבוררות.

הבוררים מייחלים בפסקם, כי לאחר פרסום פסק בוררות זה יחודש הדיון בין הצדדים ויחל דיון אמיתי בהחלת צעדי רפורמה במערכת הרפואה הציבורית בישראל, תוך התחשבות בהמלצות השונות שניתנו בפסק הבוררות.

ההחלטה - בעקבות מאבק ארוך שנים

הבוררות נערכה בשמונה השנים האחרונות בראשות דוד בלומברג והיא תוצר של מאבק ממושך שתחילתו בשביתה שקויימה על-ידי הרופאים במגזר הציבורי במדינת ישראל בשנת 2000. לשביתה שהחלה במרס 2000, קדם משא-ומתן ארוך ואינטנסיבי אשר נמשך למעלה משנה, כבר בתחילת 1999, עת פג תוקפו של הסכם השכר הקודם, בין ראשי הר"י לבין משרדי האוצר והבריאות.

במהלך חודש מאי 2000, בעקבות החלטת ממשלה בעניין, החל הליך גישור בין הצדדים שנועד להתמקד במספר תחומים עיקריים ובהם שכר הרופאים המתמחים, שכר הרופאים ומכלול ההיבטים של העסקתם והשכר הפנסיוני של הרופאים השכירים במערכת הבריאות הציבורית. לאחר 127 ימי שביתה בבתי החולים, נחתם הסכם קיבוצי בין המעסיקים לבין ההסתדרות הרפואית בישראל (הר"י), שבין עיקריו גם בוררות בינה לבין מדינת ישראל, שירותי בריאות כללית וההסתדרות המדיצינית הדסה. על-פי הסכם גישור הבוררות מהווה "מנגנון חלופי למצב הקיים בכל הנוגע לחילוקי הדעות ביניהם, מנגנון אשר עיקרו הימנעות משביתה והכרעה בחילוקי דעות באמצעות בוררות".