|
ואן ג'ונסון ב-1985 [צילום: AP]
|
|
|
|
|
ואן ג'ונסון עם אשתו, בשיא הקריירה [צילום: AP]
|
|
|
|
|
שחקן הקולנוע האמריקני ואן ג'ונסון, אחד הכוכבים הפופולריים של הוליווד בשנות ה-40 וה-50, מת (יום ו', 12.12.08), בן 92, בבית אבות בניאק שבמדינת ניו-יורק, מסיבות טבעיות. ג'ונסון התפרסם, בין היתר בסרטיו "המרד על הקיין", "30 שניות מעל טוקיו" ו"בחור ששמו ג'ו".
ג'ונסון היה ג'ינג'י מנומש, גבוה, אתלטי ונאה. מראהו החיצוני סייע לו להפוך לשובר לבבות הוליוודי בשנות ה-40. הוא כיכב לצידן של אסתר ויליאמס, ג'ון אליסון, אליזבת' טיילור וכוכבות אחרות, ב-20 שנות הופעותיו על-פי חוזה עם אולפני מטרו-גולדווין-מאייר (MGM).
הוא הוכיח את יכולתו לשחק דמויות מגוונות בקומדיות, בסרטי מלחמה, במחזות זמר ובדרמות. בשיא הפופולריות שלו הרבה לגלם את דמות הנער האמריקני המצוי. הוא שיחק את תפקיד הטייס שאיבד את רגלו בתאונה לאחר הפצצת יפן ב"30 שניות מעל טוקיו". הוא גם שיחק תפקיד של סופר המאוהב בנערה אמריקנית (אליזבת טילור) בסרט "הפעם האחרונה שראיתי את פריס". אחרי שקיעת הקריירה שלו, הופיע ב-1985 בתפקיד משני של שחקן קולנוע בסרטו של וודי אלן "שושנת קהיר הסגולה".
לג'ונסון היו מעריצות רבות מבנות העשרה, ולכן כונה לפעמים "פרנק סינטרה שאינו שר". הוא היה נשוי רק פעם אחת. ב-1947, בשיא הקריירה שלו, חמק לחוארס שבמקסיקו ונשא שם לאשה את איוו וין, שהתגרשה מידידו הטוב קינן וין ארבע שעות קודם לכן. נישואיהם, שבהם נולדה בתם שיילר, הסתיימו בטון מריר כעבור 13 שנה. "היא סילקה אותי בגירושין המכוערים ביותר בתולדות הוליווד", התלונן ג'ונסון באוזני כתבים.
ג'ונסון נולד ב-25 באוגוסט 1916 בעיר ניופורט שברוד אילנד. אביו היה סוכן נדל"ן. הוא הוקסם מבימת התיאטרון וניסה את מזלו בניו-יורק. הוא הגיע לשם ב-1934 עם 5 דולר בכיסו ומזוודת קש שבה היו כל חפציו. ג'ונסון לא הצליח להשיג תפקידים לבד מהופעות כנער מקהלה, ולכן עבר להוליווד.
קולנוע ותיאטרון
את הקריירה ההוליוודית שלו החל באולפני וורנר אך כעבור זמן קצר עבר מבחני בד ב-MGM בעזרת ידידתו, הקומיקאית לוסיל בול. סרטו הגדול הראשון היה "בחור ששמו ג'ו", פנטזיה מימי המלחמה, עם איירין דאן וספנסר טרייסי. בסרט זה גם כמעט הסתיימה הקריירה שלו בטרגדיה. ב-1 באפריל 1943 נסע ג'ונסון במכונית הדה-סוטו שלו והתנגש חזיתית במכונית אחרת. הרופאים שקלו לקטוע את רגלו, אך הסתפקו בהתקנת לוחית מתכת במצחו.
לאחר שהתאושש הפך לכוכב מבוקש ושיחק ב-4-3 סרטים בשנה. בין המפורסמים שבהם: "הסלעים הלבנים של דובר", "סוף שבוע בוולדורף" ו"שתי נערות ומלח". אף שלא איבד את מראהו הנערי, החל כוכבו לדעוך בשנות ה-50. ב-1963 היה לו קאמבק קצר בסרט "נשים ומאהבים", עם ג'נט לי.
בשנות ה-60 חזר לתיאטרון ושיחק במחזמר "היאנקים הארורים" בשכר של 7,500 דולר לשבוע. לאחר מכן קיבל חוזה לשנתיים לגלם את "איש המוזיקה" בלונדון. במשך כ-20 השנים הבאות היה אחד השחקנים העסוקים ביותר בתיאטרון האמריקני.