ביום ראשון הקרוב 10.1.09, ייכנס לתוקפו תיקון לחוק הגנת הצרכן "עסקה לתקופה קצובה", שיזמה וקידמה חברת הכנסת אורית נוקד, יושבת-ראש השדולה להגנת הצרכן.

התיקון עוסק בעסקות קצובות מתמשכות, שיש להן מועד סיום, ולא בעסקות חד-פעמיות, והוא קובע שני עקרונות מרכזיים: האחד - בתום העסקה הקצובה, אם נותן השירות רוצה להאריך את העסקה עם הצרכן, הוא חייב לקבל את הסכמתו המפורשת ואסור לו להאריך את החוזה באופן אוטומטי, והשני: בעל העסק, או נותן השירות, מחויב להודיע לצרכן בין 30 יום ל-60 יום לפני תום העסקה הקצובה, על מועד סיומה.

הארכה אוטומטית של עסקות - רק בידיעת ובאישור הצרכן

"החוק סוגר את הפירצה הקיימת היום, בה עסקים מתקשרים עם הלקוח לעסקה לזמן קצוב, ומאריכים אוטומטית את העסקה לאחר סיומה - בתנאים ובתעריפים חדשים. מטרת החוק היא הגנה על הצרכן הישראלי, שלא מצליח לעקוב אחר כל העסקות עליהן חתם, למנוע את כבילתו לחוזים מפלים, ולשפר את התחרות בשוק החופשי", אמרה נוקד.

היא הוסיפה כי אין להטיל את האחריות למעקב אחר המחיר על הצרכן. "מטבע הדברים, רוב הצרכנים אינם מנהלים מעקב מסודר אחר מועד פקיעת החוזה או מועד סיום ההטבה שבשלה התקשר הצרכן בעסקה, ולפיכך אינם מודעים למועד סיום החוזה או ההטבה. כתוצאה מכך, ממשיך העוסק לחייב את הצרכן בתשלומים, שהם לעיתים קרובות גבוהים מהסכומים שבהם התחייב בעת ביצוע העסקה לגבי אותו מוצר או שירות. תופעות אלה פוגעות בצרכן, שכן בתנאי התחרות בשוק, הוא היה יכול להשיג תנאים משופרים", ציינה נוקד.

לתיקון נקבעו כמה חריגים, לשירותים הנחשבים חיוניים, והם שירותי טלפון ופלאפון בסיסיים - שירות שיחה בלבד, לא כולל שירותים נלווים כגון תא קולי; שירות להספקת גז; שירותי רפואה דחופה, כגון לחצני מצוקה ושירותים שנותנות חברות כמו שח"ל ונטל"י.

משמעות החריגים היא שבמקרים אלה ניתן אומנם להאריך את העסקה באופן אוטומטי, אולם חובת ההודעה על מועד סיום העסקה עומדת בעינה. בנוסף, על העוסק להודיע לצרכן שהעסקה עומדת להיות מוארכת באופן אוטומטי, אלא אם כן זה יודיע כי ברצונו לסיימה, וכן שעומדת לצרכן הזכות לסיים את ההתקשרות בכל עת.

"פיצוי לדוגמה" לנותן שירות שינסה להתחכם ויעבור על החוק

במקרה של הפרת הוראות התיקון לחוק יוכל הצרכן להגיש לבית המשפט תביעה ל"פיצוי לדוגמה" - שהינו פיצוי עונשי שאינו מתחשב בגובה הנזק, ומטרתו להרתיע ולהעניש, ועל כן הוא יכול להיות בסכום גבוה במיוחד, לפי שיקול בית המשפט.

חברת הכנסת נוקד ציינה כי הליך החקיקה של התיקון לחוק נתקל בקשיים שהערימו החברות העסקיות שהתיקון מתייחס לשירותיהן ומוצריהן. "את החוק יזמתי לפני יותר מחמש שנים", אמרה, "והוא אושר ב-10 באפריל 2008, לאחר דיונים רבים וניסיונות טירפוד אינטנסיביים מצד החברות העסקיות ופאנל רחב של לוביסטים מטעמן. עם זאת, חלק מהחברות בשוק הישראלי כבר מיישם את סעיפי החוק".