חברות היי-טק המגובות על-ידי חברות הון סיכון (אחד המשקיעים בסבב ההשקעה הוא קרן הון סיכון), גייסו 200 מיליון דולר ברבעון האחרון של 2002. זו ירידה של כ-10% בהשוואה לרבעון קודם (221 מיליון דולר) ושל 48% בהשוואה לרבעון המקביל אשתקד (384 מיליון דולר). כך עולה מסקר סקר ה-MoneyTree, שהציג (יום ג', 21.1.03) יוסי פילוס, שותף בכיר ומנהל תחום ההיי-טק בפירמת רואי החשבון קסלמן וקסלמן PwC, בפני מנהלי קרנות הון סיכון.
סך הכל השקעות הון סיכון בישראל ב-2002 הגיעו ל-982 מיליון דולר לפחות. מדובר בירידה של כ-39%, לעומת היקף ההשקעות ב- 2001 - 1.6 מיליארד דולר.
לדברי פילוס, על אף הירידה שנרשמה ברבעון זה בהיקף ההשקעות, נתוני הסקר מצביעים על מספר גבוה של חברות שהצליחו להשיג מימון - בהשוואה לרבעונים שקדמו לו בשנת 2002: ברבעון האחרון אשתקד, נרשמה עלייה של 16% במספר החברות (86) שגייסו ברבעון זה לעומת רבעון קודם (72 חברות).
הסקר גילה, כי ההשקעה הממוצעת בחברה, עמדה על רמה של 2.3 מיליון דולר ברבעון זה, לעומת 3.1 מיליון דולר בשני הרבעונים שקדמו לו. מניתוח שנתי עולה, כי ממוצע ההשקעות בחברה עמד על רמה של 3.2 - זהה לממוצע שנרשם בשנת 2001.
פילוס מציין עוד, כי הירידה ברמת ההשקעה הממוצעת ברבעון האחרון מאפיינת את שלבי הגיוס השונים ומשקפת ירידה ריאלית של כ-26% ברמת המחירים בה מתבצעות ההשקעות, לעומת הרבעון הקודם. תופעה זו הינה תוצאה ישירה של הקושי הגדל והולך של החברות לגייס כספים, על רקע הדילול במקורות הכספיים הזמינים להשקעה. חברות למדו לצמצם את ההוצאות ולשמור על קצב שריפת מזומנים איטי יותר.
הוא העריך, כי שנת 2003 תביא עמה התעוררות מחודשת (אחרי שנת בצורת קשה במיוחד) בהשקעות ה-Seed. לאחרונה נשמעו הצהרות מצד קרנות מקומיות על נכונותן לחזור ולהשקיע בשלב זה - הראשוני לחיי החברה, מתוך ציפייה שחברות אלו יגיעו לבשלות, בד בבד עם התאוששות שוקי ההון בשנים 2004-2005.
נקודה נוספת הראויה להתייחסות, היא באשר ליכולתן של הקרנות להמשיך ולתמוך בחברות אלו בטווח הארוך, זאת נוכח קשיי גיוס קרנות ההמשך, שכן החברות הצעירות עלולות למצוא עצמן מול שוקת שבורה ובמחסור בהון בשנים הקרובות.
סקר ה-MoneyTree מבוצע בכל רבעון על-ידי קסלמן וקסלמן בישראל זו השנה השישית, במקביל לביצוע סקר דומה בארה"ב ואירופה, על-ידי פירמת ראיית החשבון הגדולה בעולם PWC.
על-פי הסקר, 24 קרנות הון סיכון לא ביצעו אף השקעה במהלך הרבעון (הן בחברות חדשות והן בחברות הפורטפוליו שלהן). מניתוח שנתי עולה כי מתוך 78 הקרנות המשתתפות בסקר, 43 מהן לא השקיעו לפחות ברבעון אחד במהלך השנה.
משקלן של קרנות ההון סיכון
הישראליות בעוגת ההיי-טק
משקלן היחסי של קרנות ההון סיכון המקומיות המשיך לרדת גם ברבעון זה והיווה 44% מסך ההשקעות במונחים כספיים (לעומת 48% ברבעון השלישי ו- 52% ברבעון השני). על פי הסקר, קרנות מקומיות השקיעו ברבעון זה 88 מיליון דולר לעומת 106 מיליון דולר ברבעון הקודם, והיתרה הושקעה ע"י קרנות הון סיכון זרות וציבור משקיעים אחר.
מנתוני הסקר עולה, כי קרן הון סיכון מקומית השקיעה בממוצע 700 אלף דולר בחברה, זאת לעומת רמה של מיליון דולר שנרשמה בשלושת הרבעונים שקדמו לו.
מניתוח ההשקעות הזרות עולה, כי קרנות הון הסיכון המקומיות השקיעו ברבעון זה 13 מיליון דולר בלבד ב- 9 חברות זרות,
שאין להן כל פעילות בארץ. השקעה ממוצעת של קרן הון סיכון בחברה זרה עמדה ברבעון זה על רמה של 1.4 מיליון דולר, כלומר, כפול מזו שבחברה ישראלית.
ניתוח השקעות על פי חלוקה לאיזורים
הסקר מגלה, כי 65 חברות מאזור תל אביב והמרכז השיגו מימון בהיקף של 138 מיליון דולר ברבעון הרביעי של 2002. 15 חברות מאזור חיפה והצפון גייסו כ-50 מיליון דולר. באזור ירושלים נרשמו 5 השקעות בהיקף של 8 מיליון. אזור הדרום רשם השקעה בהיקף של 4 מיליון דולר.
מנתוני ה-Money Tree עולה עוד, כי מתוך 86 החברות שגייסו ברבעון זה, 55 רשומות כישראליות (64%) והשאר כזרות, רובן המוחלט בארה"ב. מניתוח ההשקעות בשלב ה-Seed בלבד עולה, כי ברבעון האחרון של 2002, 5 מתוך 6 החברות שגייסו בסבב זה רשומות כחברות ישראליות. ממצא נוסף הראוי לציון הנה העובדה, כי ברבעון זה - השקעה ממוצעת בחברה הרשומה כזרה, עמדה על רמה של 3 מיליון דולר, לעומת 2 מיליון דולר בחברה ישראלית.
מניתוח שנתי של עסקות ה-Seed ניתן לזהות בצורה מובהקת את השינוי שחל בקרב החברות, באשר למקום רישומן: בעוד שב-2000 שיעור החברות בהן בוצעו השקעות בשלב ה-Seed ונרשמו כישראליות היה 16%, הרי שבשנת 2002 עלה שיעורן ל- 70%.
ניתוח לפי מגזרים טכנולוגיים מובילים
שני המגזרים החזקים ביותר ברבעון האחרון של 2002 היו תחומי התקשורת והרשתות ותחום מדעי החיים. מגזר התקשורת והרשתות המשיך להוביל את ההשקעות גם ברבעון זה, ומשקלו היה 33% מסך כל ההשקעות (הן במונחים כספיים והן במספר עסקות): 28 חברות בתחום התקשורת והרשתות השיגו מימון ברבעון זה בהיקף של 65 מיליון דולר. השקעה ממוצעת בחברה המתמחה במגזר זה עמדה על רמה של 2.3 מיליון דולר בלבד.
מגזר מדעי החיים ביסס את מעמדו ברבעון זה כאשר משך אליו 30% מהיקף ההשקעות (יש לציין כי ברבעון זה בוצעו שתי השקעות בתחום זה בהיקף כולל של 30 מיליון דולר): 60 מיליון דולר זרמו ל - 24 חברות, לעומת 17 חברות שהשיגו מימון בהיקף של כ - 18 מיליון דולר ברבעון קודם. תחום המכשור הרפואי הוביל את ההשקעות במדעי החיים עם השקעות בהיקף של 46 מיליון דולר שהושקעו ב- 15 חברות.
מגזר התוכנה חווה ירידה חדה של 53% בהיקף ההשקעות (במונחים כספיים) בהשוואה לרבעון קודם: 32 מיליון דולר זרמו ל- 14 חברות תוכנה, לעומת 68 מיליון דולר שהושקעו ב- 16 חברות ברבעון הקודם. השקעה ממוצעת בחברת תוכנה עמדה על כ- 2.3 מיליון דולר ברבעון זה לעומת 4.2 מיליון דולר ברבעון קודם.
מגזר הסמיקונדקטור המשיך במגמת הירידה הן בהיקף ההשקעות (במונחים כספיים) והן במספר העסקות: 3 חברות בתחום זה גייסו כסף בהיקף של כ- 2 מיליון דולר, זאת בהשוואה ל- 5 חברות שהשיגו מימון בהיקף של 7 מיליון דולר ברבעון קודם ו- 10 חברות עם היקף של 41 מיליון דולר ברבעון מקביל אשתקד.
לדברי פילוס, תעשיית ההון סיכון ממשיכה להתמקד בשלב ה- Early Stage, בעוד ששלב ה- Seed סובל מקיטון משמעותי ומגיע לכדי עסקות אחדות בלבד ברבעון בשנת 2002.
