חזרה מחו"ל וגילתה ש"חגגו" על שעון המים שלה

דליה ארכה תבעה את שכנתה ענת נבו בבית המשפט לתביעות קטנות בירושלים בסכום של 9,800 שקל, לאחר ששילמה חשבונות מים גבוהים מהרגיל.

מכתב התביעה עלה שצינור המים של ארכה, חובר ללא ידיעתה לדירתה של נבו שהייתה מושכרת, וארכה שילמה לשרברב 200 שקל עבור ניתוק הצינור "הסורר". ארכה שהתה בחו"ל במשך שישה שבועות ולא היה לה מושג שחשבונות המים בחודשים פברואר-יוני 2008 יהיו גבוהים מהרגיל.

בכתב ההגנה טענה נבו שמדובר בטעות שנעשתה בתום לב על-ידי שרברב ובשום פנים ואופן לא התכוונה להשתמש במים לא לה. "מתוך טעות הוא חיבר את שעון המים של הדירה המושכרת, לשעון המים של התובעת, לאחר שסבר שמדובר בצינור המים של העירייה".

לדבריה, לאחר שהטעות התגלתה התנצלה בפני ארכה והציעה לשלם לה פיצוי בסך של 750 שקל אך נתקלה בסירוב. "מיהרתי להתנצל והצעתי לשלם את ההוצאות הממשיות שנגרמו לתובעת עקב התקלה, ובשלב מאוחר יותר הצעתי לשלם גם את סכום האגרה ששילמה התובעת בגין התביעה". הנתבעת ביקשה לדחות את התביעה.

בפסק דין שניתן בשבוע שעבר, בהעדר הצדדים, חייבה השופטת תמר בר-אשר צבן את נבו לשלם לארכה 280 שקל בתוך 30 יום. השופטת קבעה שסכום התביעה מופרז לאור העובדה שארכה שילמה עבור השימוש שעשו השוכרים במים סך כולל של 78 שקל. "מדובר בתקלה סבירה, אשר ככל הנראה נמשכה זמן קצר ושהנתבעת מיהרה להציע פיצוי הולם עבור הנזק הממשי שנגרם לתובעת. שוכנעתי שהתקלה נגרמה בתום לב ולא חלילה מתוך רצון של הנתבעת לעשות שימוש במים של התובעת או כל דבר אחר שאינו כדין. ראוי היה, וזאת בייחוד לנוכח הרצון הטוב שגילתה הנתבעת, לסיים את הפרשה ושנושא זה יסתיים בין הצדדים בדרך של כיסוי הוצאותיה של התובעת על-ידי הנתבעת ומבלי שיגיע לתביעה המתבררת בבית המשפט". השופטת הוסיפה שארכה אינה זכאית להחזר הוצאות.