יוסי בן סימון ערער לבית המשפט המחוזי בתל אביב על פסק דינו של בית המשפט לתעבורה בעיר שהרשיע אותו בהעדרו, באי ציות להוראת שוטר שהורה לו לעמוד בצד הדרך ובעקיפה מסוכנת שאינה הולמת את תנאי השטח. על בן סימון הוטלו העונשים הבאים: פסילה בפועל מלקבל או מלהחזיק רישיון נהיגה לתקופה בת 6 חודשים. פסילה על תנאי מלקבל או מלהחזיק רישיון נהיגה לתקופה בת 6 חודשים למשך 3 שנים, וקנס בסך 3,000 שקל.
בכתב הערעור טען שבית משפט קמא שגה כשסירב לבטל את פסק הדין שניתן בהעדרו לאחר שהתייצב להליך ההקראה וכפר באשמה. "עקב שגגה ובתום לב, לא התייצבתי לדיון שנקבע לאחר מכן, שכן סברתי שהתיק קבוע לחודש יולי במקום חודש יוני 2008, ומשכך לא התייצבתי לדיון". לדבריו, לבית המשפט המחוזי הסמכות לבטל פסק דין שניתן בהעדר נאשם, אם הייתה סיבה מוצדקת לאי התייצבותו, והדבר דרוש למניעת עיוות דין. בן סימון, ערער על חומרת העונש שגזר עליו בית משפט קמא בהיותו אדם קשה-יום העוסק בהובלה, והזקוק לרישיון הנהיגה לצרכי פרנסה. "יש לבטל את פסק הדין שניתן כנגדי, להשיב את הדיון לבית משפט דלמטה, ולחלופין, להקל בעונשי הכבד".
המדינה השיבה שיש לדחות את הערעור, שכן מועד הדיון נקבע בנוכחותו של בן סימון ומשכך, אין לו אלא להלין על עצמו שלא התייצב לדיון. המדינה הפנתה לגיליון הרשעותיו הכולל 32 עבירות תנועה במהלך 8 השנים בהן הוא מורשה לנהוג. "גיליון ההרשעות התעבורתי של המערער כולל עבירות חמורות בגינן נפסל ארבע פעמים מנהיגה. בנוסף, המערער הורשע בעבר בנהיגה במהירות מופרזת ונסיעה באור אדום, וכן בעבירה זהה לעבירה נשוא התיק דנן - אי-ציות לשוטר, בגינה נפסל מנהיגה למשך שלושה חודשים, וניתן לראותו כאדם המזלזל בחוקי התנועה".
בפסק דין שניתן בחודש שעבר בהעדר הצדדים, דחתה השופטת יהודית אמסטרדם את הערעור. "על-פי ההלכה הפסוקה, אי התייצבות לדיון, אפילו נעשתה בשוגג ובתום לב, איננה מהווה הצדק סביר... אין פירוט גם בתצהיר מהי גירסת המערערת שאם לא תישמע על-ידי בית המשפט - ייגרם לו עיוות דין... ככלל, בית משפט של ערכאת הערעור איננו שוקל מהו העונש שהוא עצמו היה מטיל בנסיבות המקרה דנן, אלא אם הענישה סבירה, ואיננה חורגת מענישה במקרים אחרים... עסקינן במערער בעל גיליון הרשעות תעבורתי מכביד, ונכונה טענת ב"כ המשיבה בעיניי לפיה, עולה מאופי ותדירות ההרשעות, כי המערער אינו ירא מפני אימת החוק. לאור האמור לעיל, הענישה שהוטלה על המערער - פסילה בפועל לתקופה בת 6 חודשים, וכן פסילה על תנאי וקנס, איננה מהווה ענישה חמורה באופן כזה המצדיק התערבותו של בית משפט קמא. אשר על כן, אף הערעור על העונש נדחה", סיכמה השופטת.
