פישר: יהיה קשה לשמר משמעת תקציבית

"אנחנו לא במצב של ארה"ב, ואין לנו יכולת לשמור על מגבלה תקציבית של 10%-12% מהתוצר. שיעורי הריבית אצלנו יעלו לרמות שיהיה מאוד קשה בהן לאוצר להתמודד איתן, ויהיה לו קשה מאוד לגייס כסף". כך אומר היום (ה', 19.2.09) נגיד בנק ישראל סטנלי פישר, בכינוס החטיבה למידע וסטטיסטיקה של הבנק.

הנגיד הוסיף כי הוא חושב שבשנה כמו זו "נקבל ערבויות מממשלת ארה"ב ברמה פחותה בהרבה מזו שהייתה מקובלת ב-2003-2002". לדבריו, הדבר אומר שמנגד לא נוכל לחרוג מהמסגרת התקציבית באופן חד מדי, ועל כן, כל שנותר לנו לעשות הוא לסמוך על אנשי האוצר, בעודם מנסים לאזן בין הקצוות. הוא חזר על ההערכה כי הגירעון יעמוד על 4% מהתקציב הממשלתי, במידה שהממשלה תפעל על-פי התקציב שהעבירה. "אנו רואים ירידה חדה בתקבולי מס ונשאלת השאלה האם הממשלה החדשה תעמוד במגבלות ההוצאה". לדבריו, קשה מאוד בארץ לנהל מדיניות תקציבית מרחיבה מעבר למייצבים האוטומטיים, על-רקע גירעון של 4% ויחס חוב-תוצר של 82%.

עוד ציין הנגיד כי ציפיות האינפלציה של השוק הן מתחת ליעד האינפלציה (כלומר החמצה של תחזיות הבנק) ובינואר 2009 הן עומדות על סביב 0.8%. "בעוד שנה מהיום, בינואר 2010, נמשיך להיות מתחת ליעד האינפלציה והיא תעמוד סביב 0.5%". לדברי הנגיד, הדבר אומר שהאינפלציה השנה תהיה נמוכה מדי בגלל שהיא תעמוד מתחת ליעד. הוא הזכיר כי האינפלציה במדינת ישראל היא מאוד תנודתית, אך רוב הזמן היא נמצאת בתוך טווח ממוצע התחזיות של הבנק (בין 1% ל-3%). הנגיד סיפר כי תחזית הבנק היא להמשך העודף בחשבון השוטף.

תחזית בנק ישראל היא לצמיחה שלילית של 0.2%, אך הנגיד ציין כי לבנק אין יכולת מדוייקת לאמוד את הצמיחה בטווח של כמה עשיריות אחוז והיא יכולה באותה מידה להיות מעל לקו האפס. "רצינו להראות שיש אפשרות לצמיחה שלילית גם אצלנו", הסביר.

פישר העריך כי כבר בשנת 2010 ישראל תגיע לשיעור צמיחה של 2.7%, כאשר תחזית זו מתבססת על תחזית קרן המטבע הבינלאומית לצמיחה של 3%. פישר אמר כי אם הצמיחה העולמית תהיה נמוכה יותר יהיה קשה למשק הישראלי להציג צמיחה שכזו. "מדובר במיתון העולמי החריף ביותר ב-60 השנים האחרונות, מאז מלחמת העולם, ועל כן כל דבר שנאמר צריך להילקח בערבון מוגבל".

"ליד ארה"ב - מצב הבנקים המקומיים טוב"

פישר התייחס למצב הבנקים בעולם, בייחוד בארה"ב, והראה כי לולא התערבות ממשלתית כמה מהמוסדות הפיננסיים הגדולים ביותר, שהפסידו יותר מ-80% מערכם, כבר היו פושטים את הרגל. "אחת הסיבות לזה שאנחנו במצב יחסית טוב היא שאין משבר במערכת הבנקאית בישראל והממשלה אינה צריכה להזרים סכומים בהיקף של 20% מהתוצר למערכת הפיננסית כדי להציל את המוסדות הכושלים. אין לנו צורך כזה והכוונה שלנו היא להיות בטוחים שלא יהיה לנו צורך כזה", הסביר הנגיד.