שרת החינוך, יולי תמיר, הכריזה (יום ב', 23.2.09) על זכייתו של פרופ' עמנואל טוב, בפרס ישראל בחקר המקרא לשנת תשס"ט.
בנימוקי הוועדה נכתב: פרופ' עמנואל טוב הוא החוקר המוביל בעל מוניטין בינלאומיים בחקר נוסחי המקרא הקדומים ובהתהוותו של נוסח המקרא בעת העתיקה. הוא הרים תרומות חשובות ביותר לחקר תרגום השבעים היווני ולחקר מגילות קומראן.
פרופ' טוב כתב ספרי יסוד על השימוש בתרגום השבעים בחקר המקרא ועל הבקורת הטקסטואלית של המקרא. פרופ' טוב הביא לידי פרסום את מרבית החומר המורכב של מגילות מדבר יהודה (33 כרכים) וכן הכין מאגרי מידע לחקר התרגומים היווניים ומגילת מדבר יהודה.
בוועדה חברים פרופ' אליעזר (אד) גרינשטיין (יו"ר), פרופ' יאיר הופמן ופרופ' נילי שופק.
פרופ' עמנואל טוב - קורות חיים
עמנואל טוב נולד באמשטרדם שבהולנד בשנת תש"א (1941), ליהודה טוֹף וטוֹס לבית נֵטֶר. מפחד שלטונות הכיבוש מסרו הורי עמנואל את תינוקם בן השנה לטיפולה של משפחה נוצרית. לאחר המלחמה - שבה ניספו הוריו עבר עמנואל אל דודיו באמשטרדם ובביתם גדל כאחד מילדיהם. הוא למד בגימנסיה קלאסית, בה בעת למד עברית ב"תלמוד תורה".
מגיל 14 היה מן המשתתפים הפעילים בתנועת הנוער "איחוד הבונים" בהולנד. תחילה הדריך קבוצות ובשנת תשי"ט, בהיותו בן 18, שלחה אותו התנועה לשנת השתלמות בארץ, ב'מכון למדריכי חו"ל' בירושלים. בשנת תש"ך שב להולנד וריכז שם את פעילות "איחוד הבונים" בארץ זו, הכשיר מדריכים, כתב תוכניות לפעולות חינוכיות והרצה במעמדים שונים כמזכיר התנועה.
כהמשך טבעי לפעילות זו עלה ארצה כעבור שנה, בשנת תשכ"א. את הדרך מהולנד לישראל עשה באופן מיוחד במינו: הוא נסע בקטנוע מהולנד לאתונה דרך הרי האלפים ומשם הפליג באוניה לחיפה.
עם עלייתו ארצה השתקע בירושלים ונרשם ללימודים באוניברסיטה העברית בחוגים מקרא ולימודים קלאסיים. את לימודי התואר השני עשה בחוג למקרא, ובה בעת השתכר מעבודות שונות כעוזר הוראה באוניברסיטה העברית, כחוקר צעיר במפעל המקרא של האוניברסיטה העברית, כמורה במוסדות אחרים וכעורך טקסטים.
לאחר שקבל תואר מ.א. נסע לארה"ב ובמשך שנתיים השתלם במחלקה ללימודי המזרח הקדום באוניברסיטת הרווארד בבוסטון. שם שימש עוזר הוראה ולימד גם בבית המדרש למורים בעיר זו. בד-בבד החל בכתיבת עבודת הדוקטור בהדרכת פרופ' טלמון מן החוג למקרא באוניברסיטה העברית ופרופ' קרוס מאוניברסיטת הרווארד. את עבודת הדוקטור סיים בשנת תשל"ג. בשובו ארצה החל לעבוד כאסיסטנט במכון האוניברסיטאי של חיפה ובאוניברסיטה העברית בירושלים בחוג למקרא. בחוג זה הוא נתמנה כפרופסור מן המניין בשנת תשמ"ו והוא מכהן בו כמורה עד היום. בשנת תש"ן היה לבעל הקתדרה ע"ש י"ל מאגנס. מאז שנת תשנ"א הוא משמש כעורך הראשי של מפעל פרסום מגילות מדבר יהודה, מפעל שהושלם זה עתה.
בשנת תשכ"ד (1964) נשא לאשה את ליקה לבית אָה, חברתו מימי התנועה בהולנד. נולדו להם שלושה ילדים (אופירה, אריאל ואמיתי) וארבע נכדות.
שירתה הזכה של דלית בת אדם ידעה לשבות לבבות, שירה שהלכה במסלול השיבה המאוחרת, שיבה למחוזות ילדותה, למחוזות הקסם של ימי האתמול
