ניצל מגורלו של עמוס ברנס. בית המשפט העליון זיכה (יום ה', 5.3.09) מחמת הספק גבר שהורשע באונס קטינה, ביתו של חברתו לשעבר. השופטים, המשנה לנשיאת בית המשפט העליון אליעזר ריבלין, השופט אדמונד לוי וסלים ג'ובראן, מתחו ביקורת קשה על שופטי הרוב שהרשיעו וגם על מחדלי החקירה של המשטרה.

מדובר בגבר שניהל במשך שנתיים רומן סוער עם אמה של המתלוננת, המתגוררת בקיבוץ. תלונותיה של הקטינה נסבו דווקא על התקופה שבה התנתק הקשר, והמאהב עבר לגור באזור מרוחק, ובהמשך אף נשא אישה.

הקטינה טענה כי בהיותה כבת 13, משך כשנה וחצי אנס אותה החבר לשעבר. טענותיה, שכללו תיאורים "פלסטיים" על המעשים שעשה בה, וכן מצבה הנפשי המדורדר, שכנעו את שופטי הרוב בבית המשפט המחוזי בירושלים כי אכן בפניהם אנס. הוא הורשע ונגזרו עליו 12 שנות מאסר בפועל וכן פיצוי למתלוננת בגובה של 80 אלף שקלים.

לא האונס גרם למצבה הנפשי

ערעורו על הרשעתו באמצעות באי-כוחו עוה"ד משה ושירה מרוז, הפך את הקערה על פיה, ובית המשפט העליון זיכה אותו מחמת הספק. השופט אדמונד לוי מנה בהחלטה את פגמיה החמורים של ההרשעה כולל ייחוס מצבה הנפשי שהיה "מורכב" עוד קודם לכן, לאונס, העדר אישוש לטענותיה על "הפלה" כתוצאה מהאונס, דחיית גירסת הנאשם שהתבססה על עדויות רבות כי אורח חייו ומגוריו המרוחקים שוללים גיחות אונס לקיבוץ ועוד.

לוי כתב כי מדובר בנערה שסבלה ממצבים נפשיים מורכבים בשל גירושי הוריה וכי בכיתה ה' היו לה "מחשבות אובדניות" לפיכך לא ניתן היה לקבוע כי האונס הוא שגרם למצבה הנפשי. הוא הוסיף כי לא נמצא אישוש חיצוני כלשהו לטענותיה כי עברה "הפלה" כתוצאה מהאונס, והיא אף סירבה להרחיב פרטים בנושא.

הוא מתח ביקורת על קביעת בית המשפט כי גרסת הנאשם בנוגע לאורח חייו באותה תקופה, השוללת אפשרות למעשי האונס, הם "אליבי חלקי". לדבריו, הטענה כי הנאשם היה "נעלם" למספר שעות לצורך אינוס הנערה ומיד שב למקום מגוריו המרוחק "אינה מתיישבת עם המרחק שעליו לנסוע במועדים שונים, כולל התקופה שבה עסק ביחד עם חברתו בתכנון חתונתם".

פגיעה בחזקת החפות של הנאשם

יתרה מכך, בדחיית גרסת המאהב והניתוח שערכו השופטים הם "הפכו הלכה למעשה את נטל הראיה במשפט פלילי". לנוכח דפוס ההתנהגות של הנאשם ואורח חייו שעוגן בעדויות "היה על התביעה להציע ראיות ממשיות סותרות", במקום זאת, הנאשם הוא זה שנדרש להציג גרסה בלתי ניתנת לסתירה על מיקומו בכל רגע ורגע במשך שנתיים. "דרישה זו" מדגיש השופט לוי, "היא נטל כבד מנשוא עבור נאשם ואינה עולה בקנה אחד עם חזקת החפות המטיל את חובת ההוכחה על התביעה לצורך ביסוס הרשעה".

מדובר למשל בטענה שהציגה חברתו של הנאשם, לימים אשתו, היא כי התקיים ביניהם קשר אינטנסיבי כולל שיחות טלפון רבות כמעט יום יום. התביעה "מצאה" פערי שעות בין השיחות בהן טענה, נסע ואנס. השופט לוי כתב כי דווקא גרסת החברה/רעיה, "מתיישבת עם 'השכל הישר' לפיה כאשר לא דיברו בטלפון הם היו ביחד ומשכך לא היה צורך לשוחח בטלפון".

עוד דחה את טענת התביעה כי אורח חייו של המאהב, ו"הפתיחות המינית שלו", מחזקים את "התנהגותו המינית המופקרת אשר באה לידי ביטוי בכך שלא טרח להקפיד על התנהגות מוסרית בסיסית ולשמור על נפשם התמימה של ילדיה הצעירים של האם לרבות המתלוננת". דבר זה חיזק את עמדת שופטי המחוזי כי הוא ביצע את האונס. מדובר לדברי השופט באדם שחזר בשאלה ובינו לבין האם התנהלה מערכת יחסים אינטימית סוערת עליה ניתן ללמוד ממכתביה אליה שכללו "גילויי אהבה ותיאורים אינטימיים". אומנם מדובר בהתנהגות מוחצנת ופתוחה אך אין בה כדי לבסס את אשמתו.

המשטרה לא סייעה לבירור העובדות

פרק נכבד בפסק הדין מקדיש השופט לוי ל"מחדלי החקירה" של המשטרה. לדבריו זו "לא רק שלא סייעה בבירור העובדות אלא היא מעוררת תחושת אי נוחות של ממש".המשטרה לא טרחה למצוא עדות כלשהי לעצם נוכחותו של הנאשם בקיבוץ במועדים שבהם נטען כי אנס. הובאו בעיקר דברים "מפי השמועה" אך חקירות חשובות לא נערכו כולל חקירתה של חברת קיבוץ שטענה כי ראתה את הנערה מסתובבת בקיבוץ בחושך. כמו-כן לא נגבתה עדות מפי חוקר פרטי שנשכר על-ידי אביה של המתלוננת שעקב אחריה, עדות שיכולה הייתה לשפוך אור על התנהלות הנערה.

על מחדלי החקירה מתווסף לדבריו מחדל העדר עימות בין הנערה לבין הנאשם. זאת בשל סירובה של הנערה להתעמת. לנוכח הסירוב "היה על המשטרה למצות את אפיקי החקירה עד תומם". לחוקרי המשטרה היו הזדמנויות רבות להבהיר את התמונה העובדתית ומשנמנעו מלעשות כן ייזקף הפער העובדתי לחובת התביעה". לוי קבע כי אשמת המערער לא הוכחה מעל לכל ספק סביר ויש לזכותו מחמת הספק.

שופט נוסף בהרכב, המשנה לנשיאת בית המשפט העליון השופט אליעזר ריבלין הוסיף כי בגרסת המתלוננת היו סתירות של ממש, זו הייתה לדבריו "גירסה שאינה קוהרנטית ואין בה כדי לבסס הרשעה בפלילים", לכך מתווספת העובדה שלא נמצאה ראייה לנוכחות הנאשם במקום בו התבצעו העבירות ולאלה התווספו עדויות על שיחות שקיימה המתלוננת באותם אתרים 'עם מדומיינים'".