התביעה במשפטו של אבישי רביב, מבקשת מבית המשפט השלום בירושלים להרשיע את אבישי רביב באי מניעת רצח רבין. סיכומי התביעה נשמעו ביום 31.1.03, ועתה (יום ב') הם הותרו לפרסום, לאחר שצונזרו מהם כמה נושאים שיש בפרסומם משום סיכון לביטחון המדינה.
משפטו של אבישי רביב מתנהל בפני השופטים: אמנון כהן (נשיא), אורית אפעל-גבאי ואריה רומנוב. בשם התביעה הופיעו עורכי הדין אורית סון, ענבר פלש ומשה שילה; בשם ההגנה הופיעו עורכי הדין איתן פלג, משה הכהן, יפעת ארנון ועו"ד חלי לסר.
התביעה טוענת בסיכומיה, כי אבישי רביב ידע כי יגאל עמיר תיכנן לרצוח את רבין, ואף ביצע לשם כך הכנות. למרות זאת, ולמרות היותו סוכן השב"כ, נמנע רביב מלגלות זאת מפורשות לגורמי השב"כ.
לטענת התביעה, אבישי רביב ידע ושמע על תוכניותיו של יגאל עמיר, לא רק בעצרות, אלא גם בשיחות ביניהם. "הוא מבין שהוא אומר לו את הדברים על סמך אמון ביניהם, הוא מבין שמדובר באדם רציני בנכונות שלו לבצע מעשה כזה, אדם שרוצה לעשות דברים, אדם שרוצה להתמקד ביהודים. על זה אני מבקשת להוסיף את ת/4 אותו דיווח מיום 15.8.95 שהנאשם מדווח למפעיל שלו על עמיר ואיך יגאל מצטייר אצלו במה שהוא כן מוכן לתת שהוא קיצוני בדעותיו, תומך במעשה גולדשטיין, הוא סיפר לו בסעיף 6 בת/4 שיש לו רעיון לארגן קבוצת סטודנטים המעוניינים לעשות דברים, זה בהמשך לתמיכה בגולדשטיין, ושאם ירצה לעשות דבר מה לא יפנה אליו כי הוא מוכר בשטח".
התביעה טוענת עוד בסיכומיה, כי אבישי רביב אמר בזמנו - לפני הרצח, לשב"כ, דברים מעורפלים, והסתיר דברים מהותיים, שהיה בהם כדי להזהיר את השב"כ. "הוא אמר שמדובר בפעילות חשאית של ימין קיצוני שבמידת הצורך תפגע בערבים. עם כל הכבוד, אם כבודכם יראה את גרסת הנאשם שמתארת את יגאל כסטונדט נורמטיבי מבר אילן לשיטתו שלו זה ימין קיצוני רוצה לעשות פעולות חשאיות, והוא ואחיו שותפים במהלכים כאלה ואחרים, יש לאחיו אקדח עם כדורים וזה דברים רציניים. כשהוא אומר נתמקד ביהודים ורבין בעיה ועליו חל דין רודף וצריך להרוג אותו והוא רוצה להרוג אותו, זה מסביר. הנאשם בעצמו אומר שהוא התייחס ברצינות ליגאל כאדם שפועל יש לו כוונות רציניות ובפועל מסוגל לבצע הרבה דברים.
לגבי אי הדיווח - נוסיף את השקר בת/10א' ונוסיף את היותו סוכן שב"כ. אני לא מבקשת לעשות דין משפטי שונה לסוכן שב"כ וללא סוכן".
התובעת ממשיכה וטוענת: "לזה אני מוסיפה את העובדה שמדובר בסוכן שב"כ, אך אני מדגישה שהמחוייבות המשפטית שווה גם לגבי סוכן שב"כ וגם למי שלא סוכן שב"כ. הביקורת על העבירה, של אי מניעת פשע, נוגעת לשאלה אם מצופה מאדם שיחשוף במקרים רבים אנשים מאוד קרובים לו שסיפרו לו את סודותיהם כדי למנוע ביצועם של פשעים ולהגן על החברה או שיש לתת ערך לאותו קשר אישי וחברות ונאמנות בין אנשים באופן שלא יציב אותם בדילמה הזו. זה משליך במידה כזו או אחרת על פרשנות של סעיף 262 וגם הדברים מוצאים ביטוי בפסק הדין של השופט חשין בשים לב שמדובר במחדל של אי דיווח. אנו לא נמצאים בסיטואציה הזו עם הנאשם שהיה נניח אומר כאן, אני הייתי בדילמה אם אני צריך לספר על חברי ולגרום שהוא ייעצר וייחקר כשאולי הוא לא מתכוון ברצינות? הוא לא היה בדילמה הזו. לפי החובה הפורמאלית האזרחית להבדיל מהפלילית, הוא היה צריך לדווח לא רק אם זה עובר דרגה מסויימת ולכן אין הסבר רציני מדוע לא דיווח, אלא שהוא התכוון לא לדווח. אני לא מדברת מהצד המשפטי, הוא רוצה להגן על החבר שלו ולא רוצה למסור אותו למשטרה אלא אם הוא חייב אך הוא לא דיווח על יגאל משום שהוא חבר נורא טוב שלו ולא לקח אותו ברצינות ולא רצה לסבך אותו עם המשטרה".
התביעה טוענת כלפי אבישי רביב, כי הוא נמנע מלדווח על עמיר, ולא בכדי:
"מדוע לא דיווח? היתה לו חובה הרבה יותר נמוכה מהחובה הפלילית וגם אותה לא עשה, הוא נשאל שיספר מה שהוא יודע על עמיר וימשיך לפקח עליו והיו לו הזדמנויות לרוב, איפה הדברים הללו? הוא הזכיר את יגאל בתחילת ינואר עד כמה שזכור לי, אך בינואר הוא ודאי יודע על יד ושם ובמשך הזמן מספר על השבתות ומגיע 14.8 שמתבקש להגיד כל הידוע לו ואחר כך גם היתה לו הזדמנות אך הוא לא מדבר. זה לא מקרי. הוא החליט לא לדבר".
השופטים קבעו, כי סיכומי ההגנה ישמעו ביום 12.02.03 שעה 09:00.
