קבוצת פרופסורים מאוניברסיטת תל אביב ישלמו מס בגין הרצאות בארה"ב, שניתנו בסוף שנות התשעים. זאת לאחר שבית המשפט העליון קיבל (יום א', 15.3.09) את ערעור המדינה על הפטור שניתן להם. השופטים הורו לפרופסורים לפנות לבית משפט כדי שזה יקבע כמה כל אחד צריך לשלם.
בית המשפט העליון פסק (יום א', 15.3.09) כי מרצים בחו"ל מחויבים לשלם מס על הרצאותיהם. השופטים, המשנה לנשיאת בית המשפט העליון, אליעזר ריבלין, מרים נאור ואליקים רובינשטיין קבעו כי הזמנתם של הפרופסורים להוראה בחוץ לארץ "קשורה במהותה המקצועית לעיסוקים בארץ בהוראה ובמחקר", ולפיכך עליהם לשלם מס על הכנסותיהם.
אין זיקה למוסד ישראלי
מדובר בהחלטה המתייחסת להרצאות שניתנו בסוף שנות ה-90 על-ידי מספר פרופסורים בעיקר מאוניברסיטת תל אביב, בהם פרופ' לכלכלה וניהול אברהם בז'ה, פרופ' עלי שגב מבית הספר למינהל עסקים באוניברסיטת תל אביב ובעבר גם נשיא מרכז אקדמי פרס ברחובות, פרופ' שושנה אנילי מהפקולטה למינהל עסקים באוניברסיטת תל אביב, ופרופ' חגי נצר מהחוג לאסטרונומיה ואסטרופיזיקה באוניברסיטת תל אביב, שיוצגו על-ידי עוה"ד פרופ' אדרעי ועו"ד כהן.
בית המשפט המחוזי קבע בזמנו כי אינם חייבים במס על ההרצאות מאחר ש"לא נשלחו לאוניברסיטאות בחוץ לארץ על-ידי המוסד בו הם מלמדים, שכרם במהלך השבתון לא היה קשור לעבודתם בישראל או למחקרים שביצעו בישראל והוא שולם בגין הרצאות שניתנו בעבור המעביד הזר". במצב דברים זה - קבע בית המשפט, "אין זיקה למוסד אקדמי ישראלי ואין הפרופסורים חייבים במס בגין הכנסות אלו".
המבחן - עיסוק בדרך כלל
כאמור, המדינה הגישה ערעור ובית המשפט העליון הפך את ההחלטה על פיה. השופטים קבעו כי פרשנות הפרופסורים "אינה מתיישבת עם לשון החוק, אינה מגשימה את תכליתו ואינה עולה בקנה אחד עם הוראותיו". החוק קובע כי חיוב במס יהיה כאשר "ההכנסה נובעת מעיסוק שבדרך כלל עוסק בו הנישום בישראל". לפיכך, המבחן לחיוב במס הוא אחד: "עיסוק בדרך כלל בישראל במשלח היד".
השופט אליקים רובינשטיין כתב כי המחוקק לא דרש קיומו של "מפיק הכנסה בישראל" כדי שניתן יהיה למסות הכנסה המופקת ממשלח יד בחו"ל, ו"די בכך שמדובר בתושב ישראל ובהכנסה מאותו משלח יד 'שבדרך כלל עוסק בו הנישום בישראל' כפשוטו של מקרא". יחד עם זאת הדגיש כי למעשה, נמצאה גם זיקה למקור ההכנסה בארץ שכן הפרופסורים, תושבי ישראל, "הרצו באוניברסיטאות בחו"ל במסגרת חופשות שנת הלימודים באוניברסיטה או בשנת שבתון. החופשות והשבתון מוקנים למרצים כחלק מתנאי עבודתם באוניברסיטה, משלח ידם קבוע".
יתרה מכך, בכך שלא נשלחו על-ידי האוניברסיטה בארץ או שאין היא משלמת את שכרם בחו"ל - אין כדי לשנות - הזמנתם להוראה בחו"ל קשורה במהותה המקצועית לעיסוקם בארץ בהוראה ובמחקר".
לא כמו ראשית המיסוי אצל אחשוורוש
השופט כתב עוד כי "לשם השראה" יש להזכיר את ראשיתו של המיסוי הבינלאומי המצויה במקרא: "וישם המלך אחשוורוש מס על הארץ ואיי הים" (אסתר י', א'). בכך, 'טרם סיומה של מגילת אסתר, נחתמת פרשת אחשוורוש. הפרשן אברהם אבן עזרא מסביר, כי בכך נאמר על אחשוורוש ש'הצליח בכל דרכיו ונראתה גבורתו'. ואילו המדרש ספרי על מגילת אסתר אומר, כי אחד ההסברים לשמו של אחשוורוש הוא 'ונעשו הכל רשין בימיו', וזאת על-פי פסוקנו שלנו. אלא עול המיסים היום ביסודו אינו להעשרת המלכות, אלא לשירותים שהיא מעניקה".
השופט הורה להחזיר את תיקם של הפרופסורים לבית המשפט כדי לקבוע באופן פרטני כמה מס ישלם כל אחד. כמו-כן הורה להם לשלם שכר טירחת עורך דינה של המדינה - 20 אלף שקלים.