מהאישום המתייחס למעשיו לכאורה של קצב כלפי א' ממשרד התיירות עולה כי הוא נקט "באורח מדורג" בפעולות שונות של "חיזור עקשני וטורדני בעלות אופי מיני". בין הפעולות: מחמאות ואמרות כי היא "מושכת אותו במישור המיני", שיחות על נושאי מין, הצעות בעלות אופי מיני, נגיעות בחלקי גוף מוצנעים כולל נגיעות בחזה של המתלוננת "לעיתים מעל החולצה ולעיתים תחב ידו מתחתיה". בעת נסיעות במכונית השרד, נהג להושיט את ידו "וללטף את רגליה".

כמו-כן באישום בנוגע למתלוננת זו מיוחסות לקצב עבירות של אינוס בשני אירועים. באישום נטען כי באפריל 1998, ביקש קצב מהמתלוננת להתלוות אליו למשרדו בתל אביב בתואנה כי שכח דבר מה. "בהגיעם למשרד התיישבה המתלוננת על כסא בלשכה. הנאשם התיישב לידה, ובלא אומר ודברים נגע בחזה שלה במגמה לקיים עימה קשר מיני בניגוד לרצונה. הנאשם ניסה להוריד את מכנסיה, אולם המתלוננת התנגדה ומשכה אותם בחזרה אל מותניה. בעודו אוחז במתלוננת ומנסה לכפות עצמו עליה, משך הנאשם את המתלוננת על הרצפה. הנאשם משך בכוח את מכנסייה של המתלוננת והפשיטה, למרות שזו ניסתה בלא הצלחה למנוע זאת ממנו. הנאשם פתח את מכנסיו ונשכב מעל המתלוננת, תוך שמשקל גופו ואחיזתו בה מגבילים את אפשרויותיה להחלץ ממנו. הנאשם החדיר את אבר מינו אל תוך איבר מינה של המתלוננת בלא הסכמתה".

באישום נטען כי קצב ביצע לכאורה מעשה אינוס נוסף במתלוננת, במלון פלז'ה בירושלים. "הנאשם נשכב מעל המתלוננת כשהוא אוחז בה ולמרות נסיונה להסוף אות בידיה מעליה הוא החדיר את אבר מינו אל תוך איבר מינה, תוך שהוא מנסה להרגיעה באומרו: 'תירגעי, את תיהני'".

התביעה מאשימה את קצב בנוגע לא' ממשרד התיירות, בעבירות של בעילה שלא בהסכמה, תוך שימוש בכוח - בשתי הזדמנויות וכן בעבירות של מעשה מגונה בכוח, ואינוס.

באישום נוסף נטען כי ביצע לכאורה מעשה מגונה והטדה מינית בל' מלשכת נשיא המדינה. "בשלהי 2005 עסקה המתלוננת בארגון מסיבת יום הולדתו ה-60 של קצב ולצורך כך נערכו בינה לבינו פגישות עבודה תכופות". במהלך הפגישות הללו בעת הימצאם ביחידות, השמיע קצב באוזניה "הערות אישיות" שכללו מחמאות על עיניה היפות והתייחסות לבגדיה.

עוד נטען כי במהלך תיאום פרטים אחרונים לקראת מסיבת יום הולדת שנערכה לו, התקרב קצב למתלוננת "חיבק אותה ממושכות מלפנים וביקש ממנה לחבקו בחוזקה. הנאשם עשה כן תוך שהוא מצמיד את גופו לגופה, ומטה את פניו לצוארה, כמי שמבקש להריח אותה וזאת לשם גירוי מיני".

המתלוננת, כך נטען, הופתעה ונבהלה ממעשיו, "עזבה את הלשכה כשהיא נסערת ובוכה". קצב מואשם בגינה במעשים מגונים ב"מתלוננת שמלאו לה 18 שנים", ובהטרדה מינית "תוך ניצול מרות ביחסי עבודה".

יועץ התקשורת של משה קצב, אמנון שומרון, אומר בתגובה כי אין ראיות להרשעה וזו הסיבה לכך שהיועץ המשפטי לממשלה היה מעונין בעסקת טיעון. "מצער מאוד שהיועץ המשפטי לממשלה לא קיבל את המלצת 5 הבכירים בפרקליטות המדינה שהציעו לסגור את התיק. מדובר בכתב אישום ללא תשתית ראייתית". שומרון מציין כי הגשת האישום הייתה הפתעה אך "משהוגש אנחנו נוכיח בבית המשפט את חפותו של משה קצב ונוכיח את הרדיפה ואת הכשלים בהתנהלותו של מזוז אשר כנראה כבר לא יהיה בתפקידו כשבית המשפט יכריז על זיכויו של משה קצב".

קצב מואשם גם בהטרדה מינית לכאורה של ה' מלשכתו במשכן נשיאי ישראל. באישום נטען כי "במספר מקרים במהלך עבודתה, בתום מפגשי עבודה, ליווה קצב את המתלוננת לכיוון הדלת, ובטרם יצאה מלשכתו, הוא חיבק אות החיבוק ממושך - בכל פעם כ-10 שניות, תוך שהוא מצמיד אותה אל גופו. הוא הוסיף לחבקה אף לאחר שהעירה לו על כך בשתי הזדמנויות שונות באומרה כי החיבוקים אינם רצויים לה וכי היא מבקשת ממנו שיחדל מכך".

באישום נטען עוד כי במעשיו "הטריד קצב את המתלוננת תוך התמקדות חוזרת במיניותה".

תיקו של קצב, תיק פשע חמור (1015/09), שהוגש על-ידי הפרקליטות לבית משפט המחוזי בתל אביב, הועבר לידי סגנית הנשיא, השופטת ברלינר, לצורך קביעת סדרי הדיון לרבות המותב שידון בתיק.

בעקבות בקשה לאיסור פרסום לגבי פרטי המתלוננות והעדים שפרטיהם לא פורטו בכתב האישום, קבעה השופטת ברלינר כי הצד שכנגד יגיב בתוך 7 ימים. "בעקבות התשובה – יקבע דיון במידת הצורך. עד להחלטה בנושא ניתן צו זמני האוסר על פרסום שמן וכל פרט מזהה לגבי המתלוננות".