|
|
לא להחמיץ [צילום: שרון ינאי, עכבר העיר]
|
|
|
|
|
נתחיל מהשורה התחתונה: זה לא נורא כמו שזה נראה. נכון, יש שם גופות שהופשטו מעורן והן מוצגות חשופות על שלל שריריהן, כלי הדם המסועפים ושאר איברים פנימיים, אבל זה הרבה פחות דוחה ממה שזה נראה בתמונות. אחרי המפגש הראשוני, הופכת "עולמות הגוף" לתערוכה מרתקת שחוץ מלספק הצצה נדירה אל גוף האדם, היא גם בעלת ערך חינוכי ולימודי. המתנגדים, מצידם, מוזמנים להמשיך למחות.
המיקום מוזר. המדעטק בחיפה הוא לא הבחירה הראשונה שהייתם חושבים עליה כשמדובר באחת התערוכות המצליחות והמדוברות ביותר בעולם ב-15 השנים האחרונות. המוזיאון, שהיה גם הבניין הראשון וההיסטורי של הטכניון בחיפה, הוא מבנה מרשים, אבל קצת נחבא אל הכלים, אי שם בחצי הדרך לפסגת הכרמל.
אחרי שמוצאים את המקום, נותרת עוד מהמורה אחת - דמי הכניסה. 85 שקלים הם אומנם לא המון כסף כשמדובר בתערוכה מושקעת כל-כך שהסטנדרטים הגבוהים בהם נעשתה מורגשים בכל אחד מחלליה, ועדיין, ביקור משפחתי (וכן, זו תערוכה שגם ילדים יכולים לבקר בה) להורים עם שני ילדים, יעלה 340 שקלים. לא זול.
אבל החוויה שווה את המחיר. לא בכל יום מזדמנת לנו אפשרות לפגוש את עמוד השידרה, מערכת העצבים או המוח שלנו כל-כך מקרוב, ומפתיע עד כמה המפגש הזה מעורר את הסקרנות. הבהלה הראשונית מתחלפת מהר מאוד בצימאון לידע: איך נראות ריאות של אדם מעשן ליד ריאות של אדם לא מעשן, ממה בדיוק מורכב המוח ומה ההבדל החיצוני בין מוח רגיל למוח של חולה אלצייהמר, כיצד נראית מבפנים הקיבה שלנו ועוד ועוד.
תהליך השימור המיוחד שעברו הגופות והאיברים אומנם שומר אותם קרוב ככל הניתן למצבם האמיתי, בטרם איבדו חיים, אך במקביל הוא הופך אותם גם למוזיאליים, מרוחקים ונוקשים, כך שהראש יודע שהוא צופה עכשיו בגופת אדם מת, אבל ההרגשה היא לא כזו. העובדה הזו, יחד עם האופן המדעי שבו מוצגים הפריטים וההסברים המפורטים לצידם, מאפשרים לחוות את התערוכה באופן לא אמוציונלי, כאילו הייתה תערוכה במוזיאון תל אביב, רק מעניינת.
אין מה לחשוש מ"עולמות הגוף". אפשר ללמוד ממנה המון וכן, גם לספק את יצר הסקרנות שקיים ברבים מאיתנו לגבי, איך לעזאזל, נראה הגוף שלנו מבפנים. במדינה שצורכת בשקיקה מראות זוועה אמיתיים, של אנשים חיים, בשעות צפיית שיא, התערוכה במדעטק היא אלגנטיות מדעית במיטיבה, וכך יש להתייחס אליה.
