ההחלטה
בית המשפט העליון לערעורים בבלגיה קבע בערב (יום ד', 12.2.03), כי ראש הממשלה, אריאל שרון, ייהנה מחסינות רק עד סיום כהונתו כראש ממשלת ישראל, וכי לאחר מכן ניתן יהיה להעמידו לדין בבלגיה בגין פשעי מלחמה, נוכח חלקו לכאורה בפרשת סברה ושתילה.
בית המשפט פסק עוד, כי המעורבים הנוספים בפרשה: רפאל איתן, אמיר דרורי, ועמוס ירון, לא ייהנו מאותה החסינות. הדיון בעניינם הוחזר לערכאות הנמוכות, ועתה הם צפויים להליכי משפט, לרבות העמדה לדין בהעדרם.
המשמעות המעשית של החלטת בית המשפט לערעורים: הנאשמים הנ"ל, וכן אנשי צבא ומדינים אחרים - ישראלים ואחרים - "הנגועים", כביכול, בפשעי מלמה, יהיו חשופים להעמדה לדין בבלגיה. זו עלולה לבקש מהאינטרפול להוציא נגדם צווי מעצר, כדי שייעצרו עם הגיעם לאחת ממדינות אירופה.
התגובות
בעקבות ההחלטה, הגיבו במשרד ראש הממשלה בביקורת נוקבת. נטען, כי ההחלטה הינה נואלת ושערורייתית, וכי היא נועדה לפגוע במדינת ישראל. במקביל הורה שר החוץ, בנימין נתניהו, על החזרת שגריר ישראל בבלגיה להתייעצויות; שגריר בלגיה בישראל זומן לבירור. החלטת בית המשפט בבלגיה גורמת עתה למשבר דיפלומטי חריף בית שתי המדינות.
הקרע בין בלגיה לישראל נובע גם מעמדתה של בלגיה, המנסה לטרפד תקיפת עירק. בלגיה הפכה למעשה ל'ראש החץ' נגד עמדותיה של ישראל בשלושה סכסוכים: עירק, הפלשתינים וסוריה.
החסינות המהותית עליה הסתמך בית המשפט לערעורים בבלגיה, מבוססת על תקדים במשפט הבינלאומי - אשר מגביל העמדה לדין של ראשי מדינות, במהלך כהונתם. שרון יהא איפוא חשוף לאחר פרישתו.
מפרקליטות המדינה נמסר, כי קיימת חוסר שביעות רצון מההחלטה, שכן שרון נותר חשוף להעמדה לדין עם סיום כהונתו. בפרקליטות יש כוונה להמשיך ולייצג ברמה הטובה ביותר את יתר המעורבים.
הפרשה
הדיון נסוב סביב השאלה, האם ניתן להעמיד לדין את ראש הממשלה, אריאל שרון, בגין "פשעי מלחמה" בגלל אירועי סברה ושתילה (1982), כאשר שירת כשר ביטחון - למרות שעניינו כבר הוכרע בוועדת החקירה הממלכתית בישראל, ובגין זאת כבר נשא בעונש, בכך שנאלץ להתפטר מכהונת שר הביטחון. משלחת ישראלית-משפטית שוהה כבר כמה ימים בבלגיה, ומטפלת בנושא זה. בראש הנציגות הישראלית עומדת מנהלת המחלקה הבינלאומית במשרד המשפטים, עו"ד עירית קאהן.
מדובר בערעור שהגישו בני משפחות של 22 נרצחים לבנונים, המבקשים עתה להעמיד לדין את ראש הממשלה. בתחילה הגישו המשפחות עתירה לבית הדין המנהלי בבלגיה. בית הדין המנהלי דחה את עתירתם, בנימוק שאין בידו סמכות להעמיד את שרון לדין, כיוון שהוא לא נמצא על אדמת בלגיה; הפשע לא נעשה בבלגיה, ובכלל - מדובר בראש ממשלה מכהן, הנהנה מחסינות.
בעקבות דחיית העתירה, הגישו נציגי המשפחות ערעור לבית המשפט העליון לערעורים בבלגיה. בית המשפט העליון קיבל כאמור את ערעור המשפחות. הנושא יועבר שוב לבית הדין.
לפני כשבועיים (31.1.03) אישר הסנאט של בלגיה ברוב גדול, תיקון לחוק המאפשר להעמיד לדין מנהיגים ממדינות זרות, בגין פשעי מלחמה. ראש ממשלת בלגיה, גאי ורהופשטאט, הביע תמיכה בשינוי החקיקתי.
עתה, כאמור, עוד בטרם שונתה החקיקה בבלגיה. החליט בית המשפט לערעורים כי גם לפי החוק הנוכחי, ניתן יהיה להעמיד בעתיד לדין את שרון; ואת יתר הנאשמים/נתבעים - כבר עתה.
