|
|
דליה איציק. חגיגת מחירים [פלאש 90]
|
|
|
|
|
|
רשימת הוצאות לדירה (בשקלים)
|
|
|
|
 | ריצוף קרמיקה איטלקית - 5,700
| |
| ספה חדשה - 18,000
| |
| ריפוד ארבע כורסאות - 12,000
| |
| ברזים חדשים - 2,200
| |
| תריס חשמלי - 1,600
| |
| דלת הזזה מרשת - 1,400
| |
| דוד שמש - 1,800
| |
| טלוויזיה אל-סי-די - 18,000
| |
| וילונות - 5,000
| |
| אמבטיה אקרילית - 2,130 | |
|
|
|
|
תנועת אומ"ץ פנתה (יום ד', 20.5.09) ליועץ המשפטי לממשלה מני מזוז בדרישה להורות למשטרה לפתוח בחקירה פלילית נגד חברת הכנסת דליה איציק. "הפרשות מעלות חשד על פיו נהגה איציק, בין במישרין, בין בעקיפין, באמצעות מנכ"ל הכנסת ועובדי הכנסת לשפץ את דירתה הפרטית ולהפכה לדירת שרד, כדבריה - על חשבון כספי ציבור ובניגוד חמור להוראות החוק ולכללי המנהל התקין תוך חובת שמירה על טוהר מידות", דברי התנועה.
"אנו סבורים כי אף אבק של חשד זה חייב לבוא אל מפתנה של משטרת ישראל ולא לביקורת מבקר המדינה", הוסיפו באומ"ץ.
לפחות 170,000 שקלים בסך-הכל הוציאה הכנסת ברכש עבור דליה איציק
שיפוצים ב-70 אלף שקלים
אתמול חשפו עמית סגל וחיים ריבלין במהדורה המרכזית של חדשות 2 את פירוט השיפוצים והעובדות שמבקר המדינה בודק עתה. על-פי הפירוט, תוך זמן קצר מכניסתה לתפקיד, החלו בביתה של איציק שברחוב קדיש לוז עבודות נרחבות.
יושב-ראש הכנסת בחרה אדריכלית שתעצב לה את הסלון מחדש. השתיים בחרו רהיטים וצבע חדש על-חשבון הכנסת, וכן 90 מטרים של קרמיקה איטלקית לריצוף הסלון והמרפסת בדירתה.
כל זאת נעשה למרות שבנוהל שהוציאה הכנסת נכתב במפורש שמותרות רק "עבודות צבע ושיפוצים קלים כתוצאה מבלאי סביר". "אני המלצתי על חנות שאני עובדת איתה הרבה פעמים", הסבירה המעצבת לחדשות 2.
איש לא התווכח, וב-7 באוגוסט הכנסת מיהרה לשלם 20 אלף שקלים. ב-30 באוגוסט 2006, שלושה ימים אחרי שכבר הוציאו בכנסת העברת תשלום על הקרמיקה, נזכרו שם לבקש הצעות מחיר משני ספקים אחרים, למרות שהכנסת לכאורה כבר הוציאה העברת תשלום וההליך נותר חסר טעם.
על-פי הפירוט, למשלם המיסים עלו השיפוצים לא פחות מ-70 אלף שקלים שיצאו מתקציב הכנסת. בנוסף לקרמיקה, שולמו אלפי שקלים על ספה, שולחן, צבע ושורה של פרטי ריהוט שונים.
טעם לפגם
חבר הכנסת אריה אלדד (איחוד לאומי) ציין כי קיימת בעייתיות בכך שמצד אחד אבי בלשניקוב, מתוקף תפקידו הנוכחי במשרד מבקר המדינה אחראי על הטיפול בבדיקת הנושא, אך מצד שני הוא גם היה כפוף לאיציק מתוקף היותה יו"ר הכנסת.
אלדד מצא טעם לפגם בכך שפקידי הכנסת הם שמחליטים מה מותר לשפץ ומה אסור. "האם נכון כי עובדי הכנסת הם אלו שינסחו ויאשרו את הנוהל?", הקשה. "אני מציע שכל נושא של הטבות חומריות לא יועבר להחלטת הגורמים אשר מופקדים מעליהם אותם נבחרי ציבור או הכפופים להם כשם ששכר חברי הכנסת לא נקבע על-ידם. ראוי שלא היועצת המשפטית תקבע איזו קרמיקה תותקן בביתו של יו"ר הכנסת".
