|
מתקדמים יותר מהמכללות [צילום: AP]
|
|
|
|
|
בוגרי אוניברסיטאות נמצאים במקומות גבוהים יותר במדרג הארגוני, הן במגזר הציבורי והן במגזר הפרטי. כך עולה (יום ד', 20.5.09) ממחקר חדש שנערך באוניברסיטת חיפה. עוד מצא המחקר כי גם לרמת ההשכלה יש קשר למיקום במדרג הארגוני.
בעבודת הדוקטורט שלו, ביקש שמואל גרימלנד, לבדוק את הגורמים הקשורים למדדי ההצלחה האובייקטיביים והסובייקטיביים בקריירה, ולראות האם יש הבדלים בין המגזר הציבורי והמגזר הפרטי. במחקר השתתפו 545 מנהלי משימות, תוכניות או פרויקטים מ-11 חברות מהמגזר הציבורי ו-10 חברות במגזר הפרטי שעוסקות כולן בתחום הטכנולוגי.
כאמור, מהממצאים עולה כי למוסד הלימודים הגבוהים יש חשיבות. במגזר הציבורי, במדד שבדק את המיקום במדרג הארגון ברצף של 9-1, קיבלו בוגרי האוניברסיטאות את הציון הממוצע 4.68, זאת לעומת ציון ממוצע של 4.32 של בוגרי המכללות. במגזר הפרטי הפערים היו גדולים אף יותר: ציון ממוצע של 4.84 לבוגרי האוניברסיטאות לעומת ציון ממוצע של 3.83 לבוגרי המכללות. בסך-הכל קיבלו בוגרי האוניברסיטאות ציון ממוצע של 4.84 לעומת ציון ממוצע של 4.04 לבוגרי המכללות.
בשני המגזרים מוקמו בעלי תארים שני ושלישי גבוה יותר במדרג הארגוני מאשר העובדים בעלי השכלה עד לתואר ראשון.
עוד עולה מהנתונים כי שביעות הרצון מהקריירה בעבודה תלויה בגיל והיא דומה מאוד לאות U האנגלית. אנחנו מתחילים עם שביעות רצון גבוהה מהקריירה בעבודה ומתחילים להיות שבעים פחות ופחות עד לגיל ממוצע של 40.68, אז רמת שביעות הרצון מהקריירה היא הנמוכה ביותר. מגיל זה מתחילה עלייה נוספת בשביעות הרצון מהקריירה בעבודה. נקודה מסקרנת נוספת מתרחשת בגיל 45 (בממוצע), הגיל שבו קיים הפער הגדול ביותר בין שביעות הרצון מהקריירה בעבודה לבין שביעות הרצון מהחיים האישיים - או במילים פשוטות יותר, זהו הגיל שבו, לפי הסקר, אנו מרגישים יותר מכל כי אנחנו משקיעים יותר מדי זמן בעבודה ופחות מדי זמן בעולם שמחוץ לעבודה.
ממצא מעניין נוסף הוא שלא קיימים הבדלים מובהקים ברמת היעילות בין שני המגזרים - הפרטי והציבור - בתחומי פעילות דומים. כך למשל, אין הבדל בניצול התקציב לביצוע משימה ואין הבדלים בעמידה בלוחות הזמנים. כמו-כן, לא נמצא הבדל ברמת המחויבות של העובדים כלפי הארגון בשני המגזרים.
"כדי שהעובד יצליח יותר בעבודתו כדאי לו להשקיע בהעלאת רמת השכלתו - ורצוי שילמד באוניברסיטה ולא במכללה. עליו להבין שהצלחתו מוטלת על כתפיו והיא לא של הארגון. עליו להיות ער שלמקריות יש חשיבות בקריירה, אבל עליו מוטלת החובה לעזור למזלו בחיים", סיכם החוקר.