|
|
תמיכה בצרכים הפסיכולוגיים תגביר המוטיבציה ללימודים [צילום: פלאש 90]
|
|
|
|
|
הבדלים בהתנהגות המורים בחטיבת הביניים לעומת התנהגותם בבית הספר היסודי גורמים למוטיבציה נמוכה יותר של תלמידים בחטיבת הביניים. כך עולה ממחקר של אוניברסיטת בן-גוריון.
המחקר שבוצע במחלקה לחינוך באוניברסיטה, וממצאיו התקבלו לפרסום בכתב העת Journal of Experimental Education, קובע כי המוטיבציה הפנימית ללמידה של תלמידים בכיתה ח' נמוכה יותר מזו של תלמידים בכיתה ד'.
המחקר בדק את צורכי התלמידים, התמיכה של המורים והמוטיבציה להכנת שיעורי הבית. החוקרים, דר' עידית כ"ץ, דר' אבי קפלן וגילה גואטה, מצאו כי אף על-פי שהצרכים הפסיכולוגיים של התלמידים בכיתה ד' אינם שונים מהצרכים הפסיכולוגיים של תלמידים בכיתה ח', המורים בכיתה ד' נתפסים בקרב התלמידים כמי שתומכים בצרכים האלו יותר מאשר המורים של תלמידים בכיתה ח'.
"ההבדל בתמיכה של המורים בצרכים הפסיכולוגיים של התלמידים, נמצא כמסביר חלק משמעותי בהבדל במוטיבציה של התלמידים בין בית הספר היסודי לחטיבת הביניים", מציינים החוקרים.
לדברי החוקרים, תוצאות המחקר מדגישות את הצורך לשים דגש רב יותר בכיתות הגבוהות על הצרכים הרגשיים-פסיכולוגיים של התלמידים ולא רק על צרכיהם האקדמיים להקטין את ממדי הנשירה.
מחקרים רבים מראים שעם השנים, חלה ירידה הדרגתית במוטיבציה הפנימית של תלמידים בבית הספר ללמידה בכלל ולהכנת שיעורי הבית בפרט. הירידה הדרמטית ביותר במוטיבציה הפנימית מתרחשת במעבר שבין בית הספר היסודי לחטיבת הביניים.
למידה מתוך מניעים חיצוניים עלולה לפגוע במוטיבציה
גם תלמידים שלמדו והכינו את שיעורי הבית מתוך עניין, סקרנות והנאה בהיותם בבית הספר היסודי, לומדים בחטיבת הביניים מתוך חשש מעונש ותחושת כפייה. מחקרים רבים בנושא, מלמדים כי למידה מתוך מניעים חיצוניים לאורך זמן, יכולה לפגוע בתפקודו של התלמיד ובמיטביות שלו, ואף לגרום לנשירה מוגברת מלימודים.
במהלך השנים הועלו השערות שונות שניסו להסביר את הירידה במוטיבציה הפנימית, וההסבר המקובל ביותר היה כי תהליכים פסיכולוגיים אופייניים לגיל ההתבגרות, הם אלו שיוצרים ומכוונים את השינויים במוטיבציה.
לעומת זאת, במחקר הנוכחי, החוקרים השתמשו בתיאוריית ההכוונה העצמית להסבר תופעת הירידה במוטיבציה. תיאוריית ההכוונה העצמית היא תיאוריה המדגישה את התפקיד המשמעותי של הסביבה בה הילד גדל בעיצוב המוטיבציה שלו.
על-פי תיאוריה זו, תמיכה של אנשים בסביבה בצרכים הפסיכולוגיים של התלמיד תעודד למידה מתוך מניעים פנימיים. לעומת זאת, סביבה שאינה תומכת בצרכים הפסיכולוגיים של התלמידים יכולה לגרום ללמידה מתוך מניעים חיצוניים, שלה השלכות רגשיות שליליות.
במחקר השתתפו 72 תלמידי כיתות ד' ו-101 תלמידי כיתות ח' מבתי ספר באזור הדרום. התלמידים מילאו שאלונים שבחנו את המוטיבציה שלהם להכנת שיעורי בית בתנ"ך, את רמת הצרכים הפסיכולוגיים שלהם, ואת המידה שבה הם תופסים את המורה כתומך בהתנהגותו בצרכים אלו.
