היום לפני 45 שנים, ב-2 ביוני שנת 1964, הוקם ארגון אש"ף.
היוזמה, שעיקרה ריכוז המאבק במדינת ישראל, הייתה של מדינות ערב שקיוו למנוע מהציבור הפלשתיני לערער את יציבות המשטרים במדינות ערב השונות.
האמנה הפלשתינית הגדירה מיהו פלשתיני וטענה לזכות בלעדית של העם הפלשתיני על אדמת ישראל, זכות שתמומש במאבק מזוין נגד ישראל.
אחרי תבוסת מדינות ערב במלחמת ששת הימים, ביולי 1968, ארגון פת"ח והחזית העממית לשחרור פלשתין השיגו רוב במועצה הלאומית הפלשתינית, וב-3 בפברואר 1969 נבחר מנהיג תנועת פת"ח, יאסר ערפאת, ליו"ר הוועד הפועל של אש"ף, ובכך למנהיג הארגון, תפקיד אותו מילא עד למותו בשנת 2004.
לאחר מלחמת ששת הימים ניסה תחילה ארגון הפתח להקים את בסיסו בשטחים, אך משלא הצליח הועבר מרכז הפעילות של הארגון לירדן.
בעקבות
אירועי ספטמבר השחור עברו אנשי אש"ף, והפתח בתוכם, ללבנון. בתקופה זו הצליח הפת"ח, ואיתו גם הארגונים האחרים באש"ף, לערער את היציבות במדינה, מה שתרם רבות לפרוץ מלחמת האזרחים ב-1975.
במהלך מלחמת לבנון היה הפת"ח הגורם המרכזי באש"ף ובשנת 1983 הכריזו מספר אנשי פתח, בראשות אבו מוסא, על מרד בערפאת. מרד זה אומנם לא הצליח למוטט את שליטתו של ערפאת בפת"ח, אך בעזרת תמיכתם של הסורים הצליחו המורדים לגרום לכך שייסוג מלבנון.
עם פריצת האינתיפאדה הראשונה נחלש הפת"ח בשטחים כתוצאה מהיווצרותו של החמאס ושל גופים פוליטיים אחרים, אך עם הקמת הרשות הפלשתינית הפך הפתח למפלגת השלטון.
בתקופה שבין הקמת הרשות לבין תחילת אינתיפאדת אל-אקצה התחזק מעמדו של הפתח והוא היה למפלגה הדומיננטית בשטחים. במהלך השנים זכה הפתח גם לסיוע ממדינות ערב השונות אולם ללא מדינה כלשהי התומכת בו באופן קבוע.
עם מותו של יאסר ערפאת ב-11 בנובמבר 2004 נבחר מחמוד עבאס (אבו מאזן) ליו"ר הוועד הפועל של אש"ף. בעקבות חילופים אלו חלה התאוששות במוסדות הארגוניים של אש"ף. מצד שני, חלה ירידה בכוחו של אש"ף למול הארגונים האיסלאמיים (בעיקר החמאס) במאבק על השליטה ברחוב הפלשתיני. בבחירות שהתקיימו בשנת 2006 גבר החמאס על הפתח והשיג רוב בפרלמנט.
