רחל קציל תבעה את מיכל מור, בעלת חנות הבגדים: "מוריה", בבית המשפט לתביעות קטנות בירושלים, בסכום של 1,900 שקל לאחר שלא הייתה מרוצה משמלה.

מכתב התביעה עלה שקציל הזמינה ממור שמלת ערב לחתונת בתה, שהתקיימה ביום 12.6.08, ושילמה עבורה סכום של 1,900 שקל. לבקשתה בוצעו בשמלה מספר תיקונים וזו נמסרה לידיה לאחר שמדדה אותה לשביעות רצונה. לטענתה, במהלך החתונה נפרמו תפרים לאורך השמלה באופן שהסב לה עוגמת נפש ומבוכה. לאחר החתונה, פנתה למור ומסרה לה את השמלה לתיקון, וביקשה פיצוי כספי בשווי השמלה. מור תיקנה את השמלה והציעה לקציל, מבלי להודות באחריות, חולצה כפיצוי, אך זו סירבה והתעקשה על החזר מלא.

בכתב ההגנה טענה מור, שקציל קיבלה את השמלה במצב תקין ומוכן ללבישה, לאחר שתופרת גיהצה את השמלה ובדקה את כל התפרים. "פרימת התפרים, שאף לא היו משמעותיים במיוחד, נגרמה בשל אופן הטיפול בשמלה על-ידי התובעת".

בדיון בפני השופטת תמר בר אשן צבן, התרעמה מור על תופעה לפיה לקוחות מנסים להחזיר שמלות ערב, שנועדו לאירוע חד-פעמי, ולקבל החזר תשלום. מור לא שללה את האפשרות שקציל פרמה את התפרים, כדי ליצור עילה להחזרת השמלה וביקשה לדחות את התביעה.

השמלה הוצגה לשופטת במהלך הדיון, זו בחנה אותה והחליטה לדחות את התביעה. "שוכנעתי שהשמלה יצאה מן החנות בצורה תקינה לחלוטין, לאחר שנבדקה היטב על-ידי התופרת של החנות, שגיהצה את השמלה וארזה אותה קודם שנמסרה לתובעת. בנסיבות אלו, פרימת התפרים במספר מקטעים נראית תמוהה מאוד. אין מדובר בשמלה הצמודה לגוף, אשר בשל כך עשויים תפרים לעתים להיפרם, כך שקשה להבין כיצד נפרמו התפרים במספר מקטעים. גם אילו היה זה בשל תפירה לקויה, יש להניח שהדבר היה קורה במקטע אחד או שניים".

השופטת דחתה את רמזיה של מור כאילו קציל פרמה באופן מכוון את התפרים. "לא ניתן להתעלם מן העובדה שלא הובאה כל ראייה חיצונית לכך שהשמלה נפרמה באירוע. חרף העובדה שלטענת התובעת דובר במצב שגרם לה לאי-נוחות רבה ולמבוכה, לא נעשה כל ניסיון מצדה לתעד את הדברים. כך למשל השמלה לא צולמה במצב שבו היא פרומה, ואף לא הובא כל עד שתמך בדברי התובעת. אפילו שוכנעתי שהשמלה אומנם נפרמה במהלך החתונה ואפילו שוכנעתי כי היה זה בשל תפירה רשלנית של התופרת - ולא שוכנעתי בכך - לא שוכנעתי שאמנם נגרם לתובעת הנזק שלקיומו טענה בתביעה. הגעתי למסקנה כי מדובר בפרימה של תפרים שספק רב אם התובעת אומנם הבחינה בהם במהלך החתונה, ואם הבחינה, ספק רב אם אומנם גרמו לה לעוגמת נפש כפי שתיארה. מדובר במקטעים קצרים של תפרים שנפרמו, שמצויים בחלק התחתון של שמלה ארוכה. מאחר שמדובר בשמלה העשויה מבד שיפון, להבדיל מבד קשיח יותר, ומאחר שמדובר בשמלה שאינה צמודה לגוף, ספק אם ניתן היה להבחין בכך".

לפנים משורת הדין, קציל לא חויבה בהוצאות.