יש לא מעט אירוניה בעובדה שסרט תיעודי נוקב על דודו טופז, שהעלה אבק במשך שנים במחסני "קשת" לאחר שגיבורו דרש לגנוז אותו, הופך ברבות הימים לכתב הגנה שיוכל לשמש את סנגוריו של המלך שירד מגדולתו. "מלך הרייטינג", ששודר בסוף השבוע האחרון בהוט VOD תמורת תשלום של 8.90 שקלים לצפייה (ברוח הנוסחה הדודו-טופזית, לפיה תמיד אפשר לתרגם את הנואשות ורגעי השפל של אדם אחד לרייטינג וממון של אדם אחר), הוא סרט תיעודי עצוב ולא פשוט, שמתמקד ברגעים שונים בחייו של טופז בשנים 2000-1995, בהן היה בשיא הצלחתו. כל שופט שיצפה באוסף הסצנות שמרכיבות את הסרט יתקשה להימלט מהתחושה שטופז סובל מטשטוש מהותי של הגבול בין דמיון למציאות, ובין הטלוויזיה לחיים עצמם. המעשים האחרונים המיוחסים לו, לפיכך, הם לא חריגה מפתיעה ונטולת הסבר מחייו הנורמטיביים - אלא פשוט הקצנה של התפיסה לפיה כל העולם במה, ודודו טופז הוא המחזאי.