דנקנר ונסיכי אבו-דאבי הרוויחו מיליארדים

לפני כשבוע ביצעה כור, בשליטתו של נוחי דנקנר, את המכירה החמישית שלה במניות קרדיט סוויס. בעקבות המימושים תרשום כור ברבעון השני רווח הון של כ-1.07 מיליארד ש"ח. מימוש מניות קרדיט סוויס הניב לדנקנר רווח מצטבר של כ-2.2 מיליארד ש"ח בסך-הכל, בפרק זמן של שבעה וחצי חודשים.

יש לציין, כי ההשקעה המוצלחת של דנקנר בבנק השוויצי, היא בעלת מאפיינים דומים מאוד להשקעה בולטת אחרת בעולם הפיננסי שבוצעה בפרק זמן סמוך מאוד: השקעתה של חברת-הנפט הממשלתית של אבו-דאבי בבנק הבריטי ברקליס, אשר מימשה רווחים של כ-2.46 מיליארד דולר בשבעה חודשים.

חברת ההשקעות של אבו-דאבי היא קרן הון ריבונית בבעלות הממשלה במדינה ואיחוד האמירויות. ההון המושקע בהן רובו ככולו שייך לנסיכים ולשליטים העומדים בעמדות הכוח. חברת ההשקעות מעולם לא פרסמה את היקף ההשקעות הכולל שלה. כתוצאה מכך, מתנהל ויכוח ער בעולם הפיננסים באשר למהות ולכמות השקעותיה. ההערכות המקובלות הן כי לחברה בין 650 מיליארד ל-875 מיליארד דולר בנכסים. לפני שהשקיעה בברקליס, החברה הגיעה לתודעה הכלכלית הבינלאומית בזכות השקעתה בסיטיגרופ, הבנק הגדול בארה"ב, בסוף שנת 2007 - בו השקיעה כ-7.5 מיליארד דולר. העסקה הפכה את חברת ההשקעות של אבו-דאבי למחזיקת המניות השנייה בגודלה בבנק, עם 4.9% ממניותיו. ההשקעה הפכה את הנסיך הסעודי אל-וליד בן טלאל למשקיע השלישי בגודלו בבנק - כשבידיו 4.3% ממניותיו.

הדמיון בין ההשקעות בברקליס לקרדיט סוויס הוא כמובן ששתיהן סבבו סביב מגזר הבנקאות ושתיהן בוצעו באוקטובר - אחת באמצעו ואחת בסופו. גם מועד היציאה מן ההשקעה היה קרוב באופן יוצא דופן: חברת-הנפט של אבו-דאבי חיסלה השקעותיה בברקליס ב-2 ביוני ואילו דנקנר המתין רק יומיים בלבד לאחר מכן, וב-4 ביוני חיסל סופית את השקעותיו בקרדיט סוויס.

כמו-כן, בדיעבד, ייתכן שדנקנר וגם חברת ההשקעות הנסיכותית היו בוחרים במועד מוצלח יותר לקניית המניות. שתי ההשקעות ידעו התחלה קשה למדי, שהגיעה בעקבות המשך צניחת השווקים בעולם עד לתחתית שנקבעה בחודש מרס. דנקנר צפה במניות קרדיס צוללות בכ-30% לעומת המחיר בהן הוא רכש אותן. המשקיעים מאבו-דאבי עמדו בפני שוקת שבורה אמיתית: עד לתחתית במרס הם ראו את השקעתם משילה מערכה כ-70%.