|
שא-נור בפינוי. מהו מרכז חיים?[צילום: AP]
|
|
|
|
|
שני יוזמי גרעין שא-נור, ישוב בשומרון שפונה בהינתקות, לא יקבלו מענק אישי על-פי חוק פינוי פיצוי. זאת לאחר שבית המשפט פסק (יום ב', 15.6.09) כי פעילות התנדבותית להקמת הישוב, במשך כשנתיים, אינה מעידה על "מרכז חיים" ולא תכלל בוותק לצבירת הזכות למענק.
מדובר בתביעה של שני מייסדי הגרעין, יוסי דגן ואריאל פרל, להכיר כמזכה במענק בתקופה של כשנתיים שבה פעלו באינטנסיביות להקמת הישוב. השנים ביססו את הבקשה על פסיקת בג"צ לפיה "זיקת המגורים המבטאת את הקשר המהותי שבין אדם לביתו לא רק במובן הפיזי אלא את הקשר שבינו לבין מרכז חייו, הציר שסביבו סובבים חייו מבחינה מעשית, פיזית ורגשית... וכי מרכז החיים לצורך זה אינו מצטמצם אך לזיקות אובייקטיביות בלבד אלא כולל גם זיקות סובייקטיביות שבמסגרתן תיבחן כוונתו של האדם והאם כוונות אלו באו לידי מימוש". עוד טענו כי באותה תקופה "תמיד היו ברקע".
מנגד המדינה טענה כי אין לקבוע שמרכז חייהם היה בשא-נור בתקופה שבה עוד לא הוקם הישוב. "אין דומה מי שנמצא ברקע, דהיינו פועל למען הישוב לבין מי שמרכז חייו הוא בישוב... אין די בקשר או בפעילות התנדבותית אפילו נלהבת ונמרצת כדי לבסס מרכז חיים שלם, מלא ובפועל".
כאמור, בקשת השניים למענק אישי נדחתה. השופטת אנה שניידר ציינה כי השניים התכוונו להתיישב בשא-נור עוד בפורים 2001 וכי מאז נוצר קשר רגשי בינם לבין הישוב. יחד עם זאת, "אין די בכוונה סובייקטיבית האמורה אלא יש צורך להביא כוונה סובייקטיבית זו לידי מימוש למעשה. נראה שלצורך קביעת מרכז חיים אין די בפעילות התנדבותית נמרצת ונלהבת ככל שתהיה, התרוצצות רבה סביב הבאת תושבים לישוב, ופתיחת צירי גישה אליו, אלא יש צורך במשהו נוסף, מימוש הכוונה והקשר הרגשי הלכה למעשה ... מימוש זה בא לידי ביטוי רק במרץ 2003 ולא קודם לכן", קרי במועד שבו הוקם הישוב באופן רשמי.
השופטת הוסיפה כי גם הפירוט של השניים על חייהם בישוב כמו: "היכן אכלו את ארוחות השבת שלהם בעת שהותם בשא-נור, כמה מטלטלין הכניסו לאשקובית בישוב, היכן כיבסו את בגדיהם", אינו יכול להביא אותה למסקנה שהשניים "העתיקו בפועל את מרכז חייהם לשא-נור".
לדבריה, "היה טשטוש וערבוב אצלם בין מעשי ההתנדבות שלהם ... בגיוס מתיישבים לשא-נור לבין העתקת מרכז חייהם לישוב, אשר אירעה רק במרץ 2003".
בית המשפט גם דחה את התביעה שלהם לפיצוי כשוכרים בדיור ציבורי מאחר שלא הציגו הסכמי שכירות.
השניים חויבו בהוצאות משפט ושכר טירחת עו"ד בסכום של אלף שקלים.