|
המגזר העסקי הגדיל את חובותיו [צילום: יח"צ]
|
|
|
|
|
יתרת החוב של המגזר העסקי הסתכמה בסוף אפריל 2009 בכ-735 מיליארד ש"ח - גידול של כ-9 מיליארד ש"ח מאז סוף אוגוסט 2008, עת החריף המשבר העולמי וגברו השלכותיו על המשק הישראלי. כך עולה (יום ד', 17.6.09) מפרסום החטיבה למידע ולסטטיסטיקה בבנק ישראל, המתחילה היום בפרסום נתונים חדשים על האשראי במשק.
מן הנתונים עולה כי קצב הגידול בחוב של הסקטור העסקי בתקופה זו היה נמוך בהשוואה לתקופות קודמות: קצב שנתי של 1.9%, בהשוואה לקצב גידול שנתי של 7.7% מתחילת 2008 ועד סוף אוגוסט 2008, ול-11% בשנת 2007. ההתמתנות בקצב הגידול בחוב של הסקטור העסקי התרחשה במקביל להתמתנות בצמיחה במשק בפועל, וגם בציפיות לצמיחתו בעתיד הקרוב: כך למשל, בתקופה הנסקרת פחת אומדן קצב הגידול השנתי בתוצר בכ-2.2 נקודות אחוז (מקצב שנתי של כ-5% באוגוסט 2008 לכ-2.8% באפריל 2009).
נכון לסוף אפריל 2009 כ-56% מהחוב של הסקטור העסקי הינו למערכת הבנקאות בישראל, והחלק הנותר מתחלק בין חוב לגופים ומלווים אחרים בארץ (כ-24%, בעיקר אג"ח חברות סחיר ולא-סחיר בארץ וקבלת הלוואות מהמשקיעים המוסדיים) לבין החוב של הסקטור העסקי לתושבי חוץ (כ-18% - המורכבים מהלוואות ואג"ח).
ניתוח נתוני החוב על-ידי כלכלני החטיבה, מעלה כי בתקופה הנסקרת גדל החוב של המגזר העסקי לבנקים בכ-11 מיליארד ש"ח (4.2% בחישוב שנתי), והחוב לתושבי חוץ עלה ב-7 מיליארד ש"ח (9.3% בחישוב שנתי). זאת, במקביל לירידה בגיוס באמצעות אג"ח חברות בארץ שיתרתן פחתה בכ-11 מיליארד ש"ח.
הגידול ביתרת החוב לבנקים ולתושבי חוץ הושפע מאוד מהפיחות הניכר של השקל מול הדולר בתקופה הנסקרת, אשר איבד מערכו כ-16%. בניכוי השפעת הפיחות ירדו יתרות החוב לבנקים ולתושבי חוץ בשיעורים מתונים יותר.
מתחילת שנת 2009 התחדשו ההנפקות של אגרות חוב על-ידי המגזר העסקי. במקביל, ניכרת עצירה בגידול בחוב לבנקים והמשך עלייה בחוב לתושבי חוץ בקצב מתון יותר.
החוב לבנקים: גידול לכ-412 מיליארד ש"ח
החוב של הסקטור העסקי למערכת הבנקאות בישראל הוא הרכיב העיקרי בחוב של המגזר העסקי, והוא מורכב רובו ככולו מאשראי והלוואות שהעמידו לו הבנקים.
יתרת החוב של המגזר העסקי למערכת הבנקאות גדלה מאז אוגוסט 2008 בכ-11 מיליארד ש"ח ועמדה באפריל 2009 על 412 מיליארד ש"ח. קצב הגידול בחוב בתקופה זו, 4.2% בשיעור שנתי, היה נמוך יחסית לקצב הגידול השנתי בחוב עד אוגוסט 2008 (7.5%), ובשנת 2007 (6%). יצוין, כי כל הגידול בחוב לבנקים חל בחודשים בהם חלה החרפה במשבר הפיננסי, דהיינו ספטמבר עד דצמבר 2008, ובזמן שנעצרו הנפקות האג"ח, ואילו מתחילת שנת 2009 לא חל שינוי ביתרת האשראי מבנקים למגזר העסקי.
גם הגידול ביתרת החוב לבנקים הושפע מהפיחות הניכר בשקל מול הדולר בתקופה הנסקרת; בניכוי השפעת הפיחות על יתרת החוב במט"ח, ירדה יתרת החוב לבנקים, בתקופה זו, בכ-2 מיליארדים.
השפעת המשבר הפיננסי השתקפה בגידול של כ-3.2 מיליארד ש"ח ביתרת ההפרשות של הבנקים לחובות מסופקים במרס 2009 לעומת יוני 2008; זאת לעומת ירידה רצופה ביתרת ההפרשות מאז דצמבר 2006 ועד יוני 2008. כתוצאה מגידול זה ביתרת ההפרשה, הגידול באשראי בספרי הבנקים הסתכם בתקופה הנסקרת בכ-8 מיליארד ש"ח.
יתרת החוב לתושבי חוץ, הכוללת אג"ח שהנפיקו חברות ישראליות בחו"ל והלוואות שגייסו מתושבי חוץ, גדלה בתקופת הנסקרת בכ-8 מיליארד ש"ח (כ-9.3%), לרמה של כ-128 מיליארד ש"ח. הגידול ביתרה הושפע מהפיחות הניכר, בשיעור של כ-16% בשקל מול הדולר באותה תקופה. בניכוי השפעת שער החליפין, חלה בחודשים ספטמבר 2008 ועד אפריל 2009 עלייה של כ-1.3 מיליארד ש"ח בהלוואות הפיננסיות והלוואות הבעלים מחו"ל, וירידה של כ-4 מיליארד ש"ח באשראי ספקים. ביתרת האג"ח הסחירות בחו"ל לא חל שינוי משמעותי בתקופה זו.