מתרחבת היריעה - החוק למניעת הטרדה מינית יחול גם על יחסי "מרצה סטודנט" ויחייב מוסדות להשכלה גבוהה להגן על הסטודנטים מפני הטרדה מינית של מרצים כמו בכל "מקום עבודה".

בית הדין לעבודה בתל אביב קבע (יום ד', 18.6.09) כי החוק למניעת הטרדה מינית חל גם על סטודנטים במוסדות להשכלה גבוהה. המוסד במקרה זה הוא "המעביד", המרצה הוא "עובד" אך גם "ממונה מטעם המעביד" כלפי הסטודנט והסטודנט הוא "עובד".

ההחלטה ניתנה במסגרת עתירה של סטודנט במוסד להשכלה גבוהה להורות למוסד להדיח מרצה שלטענתו ביצע כנגדו הטרדה מינית. בעתירה ביקש הסטודנט להורות למוסד ולמרצה גם לשלם לו פיצוי של 200 אלף שקלים בגין פגמים בטיפול בתלונתו. הסטודנט ביקש להטיל צו איסור פרסום על פרטיו אך לפרסם את שם המוסד והמרצה. מנגד המוסד והמרצה ביקשו חסיון מלא על ההליך ושמותיהם.

כאמור, במסגרת ההליך נדונה שאלת סמכותו של בית הדין לעבודה שעניינו התערבות בסוגיות יחסי עבודה, גם על יחסי "סטודנט-מרצה", והשופטת לאה גליקסמן קבעה כי החוק למניעת הטרדה מינית חל גם על מוסדות להשכלה גבוהה בכל הנוגע ליחסי סטודנטים מרצים, כאשר לעניין החוק מתקיימים ביניהם "יחסי עובד ומעביד".

השופטת ציינה כי "מהוראות סעיף 10 (ב) לחוק מניעת הטרדה מינית מתחייבת מסקנה כי הסמכות העניינית לדון בתביעה שעילתה הטרדה מינית במוסד להשכלה גבוהה מוקנית לבית הדין לעבודה". משמעות הדבר כי על מוסדות להשכלה גבוהה חלה החובה החלה על מעבידים למנוע הטרדה מינית והתנכלות במסגרת "יחסי עבודה" ולצורך כך "תנאי הלימודים והתנאים הנלווים להם הם 'ענייני עבודה'".

בית הדין פסק כי הליך העוסק בהטרדה מינית נטענת במוסד להשכלה גבוהה מצוי במסגרת סמכותו.