שופט בית משפט השלום בפתח תקוה, גבריאל שטרסמן, הורה להפסיק את הפעלת העסקים בצומת ירקונים, הפועלים ללא רישוי. צומת ירקונים נחשב אחד האזורים השוקקים ביותר עבור קונים ועסקים.
ההחלטה ניתנה ביום 11.7.01, בבקשה שהגישו העסקים נשוא ההחלטה - שביקשו ליתן להם אורכה עד 2004 להסדיר רישיונות כדין.
הבקשה לדחות את מועד הפסקת הפעילות העיסקית במקום הוגשה על-ידי: הום סנטר בע"מ, נכסי לי נתנאל בע"מ, אדורם יצחק, נחום נפשי, היפרטוי מרכז צעצועים בע"מ, סופרשוק גרינברג (1992) בע"מ וביתילי בע"מ.
בבקשה שהוגשה כנגד מדינת ישראל, לדחות שוב את מועד ביצוע הצו שבית משפט זה הסכים לדחות את ביצועו ב-4.4.2001 עד 1.9.2001. המדובר בצו שיפוטי להפסקת עבודה, שניתן לראשונה ביום 25.3.98. הצו מתייחס לשימוש מסחרי של עסקים שונים, שהמבקשים משתמשים בהם על מקרקעין המיועדים לשימוש חקלאי.
המבקשים נימקו הפעם את בקשתם, בהליכים שננקטו בין דיון לדיון ושתכליתם לקדם את פיתוח המקום. הם הציגו מסמכים המעידים וגירסתם, על התקדמות הפרויקט שעל אודותיו דיברו מתחילת הדיון בצו המקורי, ובמיוחד מאז הדיון ב-4.4.01.
בהחלטתו כותב השופט שטרסמן, כי המבקשים הזמינו את ראש עיריית פתח תקוה, יצחק אוחיון, להעיד מטעמם. "גירסתו היתה בעיקרה, שחרף חילוקי דעות לא מעטים בין הגורמים השונים בעבר, בשלב הדיונים, שבו נתבקש בית המשפט לדחות את ביצוע הצווים להפסקת השימוש החורג במבנים שהם נשוא הבקשה, קרבות עתה ועדת התכנון והבניה המקומית וועדת התכנון והבניה המחוזית בעמדותיהן זו לזו והן רואות עין בעין את קידום הפרויקט במקום. מדברי ראש עירית פתח תקוה אפשר היה לקבל את הרושם, שאידיליה של ממש נרקמה לאחרונה בין הגופים המופקדים על תכניות מתאר ותכניות בניין והנה לא ירחק היום ובצומת ירקונים יקום פארק מרשים שישרת את אוכלוסיית האזור, לרווחתה ולאושרה ולשגשוג כלכלי לכולם".
בעדותו נימק אוחיון את גישתו, לפיה ההיתר הראשוני ניתן על-ידי קודמו - ראש העיר גיורא לב - וכן כי האינטרס של עיריית פתח תקוה, הוא לאפשר פעילות העסקים במקום, שכן אזור זה מהווה מקור למיסים ולקניות לתושבי פתח תקוה.
השופט שטרסמן ששמע את העדות, נתן לה משקל רב. "אמת נכון הדבר", כתב, "שבעדותו של ראש עיריית פתח תקוה הושמעו טענות כבדות משקל, נוסף על הנימוקים הרבים בכתב שב"כ המלומדים של הצדדים הביאו לידיעת בית המשפט, המצדיקים לכאורה הענות לבקשה לדחות את ביצוע הצו המקורי-הדחוי, לחדול מן השימוש החורג עד 1.9.2001. אלא שאין לבטל מנגד את טענותיו של ב"כ המלומד של המדינה, שאמר כי למעשה לא חל שינוי בנסיבות מאז הדיון הקודם. משאלותיו של ב"כ המלומד של המדינה ומסיכומו עלתה הטענה, שלמעשה מדובר בתמיכתו של ראש העיריה באי אכיפת החוק. הוא שאל בזהירות את מר אוחיון כיצד מתיישבת עמדתו בקשר לפרויקט נשוא בקשה זו לבין מדיניות האכיפה שעיריית פתח תקוה ומר אוחיון בראשה מנהלים נגד עסקים הפועלים ברחבי העיר ללא היתר. תשובתו של ראש העיריה היתה, שמדיניות ההריסה שהוא מנהל נגד עסקים הפועלים ללא היתרים מקדמת תכניות. בנשוא בקשה זו פועלת עיריית פתח תקוה לפתיחת דף חדש במקום".
ב"כ המדינה טען, כי אין לאפשר דחיה נוספת. השופט שטרסמן קבע, בסופו של עניין, כי אין לדחות את הפסקת השימוש החורג במקום. "בית המשפט הביא בחשבון את הנימוקים לכאן ולכאן, את האפשרות של כריתת מטה לחמן של משפחות העובדות במקום מול הטענות בדבר הנצחת מדיניות הזלזול בצווי בית המשפט ומשיכת ההליכים חרף העובדה, שתכניות הפרויקט עדיין לא זכו לאישור סופי לפי תכניות המבקשים", כתב שטרסמן, והוסיף: "אכן, בית משפט זה סבור, כי כמו בפרשיות רבות אחרות הכרוכות במדיניות של היתרים ורשיונות, גם בנושא זה גוברת יד הביורוקרטיה על הסדר הטוב. ריבוי הגופים, שלהם הסמכות לקבל החלטות בתחום ההיתרים והרשיונות, האינטרסים המנוגדים לעתים, הזהים לעתים, של הנוגעים בדבר ברמה התכנונית המקומית, המחוזי והארצית, ידם על העליונה במאבק על קידום פרויקט זה או אחר. ממש קשה להאמין, שפרשה זו נסחבת בבית משפט זה כבר כארבע שנים".
השופט שטרסמן נימק בהרחבה את החלטתו:
"על יסוד כל אלה הגיע בית המשפט למסקנה, כי אין לדחות עוד את ביצוע הצווים. נוסף לכל הנימוקים האחרים שעמדו לנגד עיני בית המשפט בדיונים הקודמים, עליו להביא בחשבון גם את המדיניות המשפטית הנכונה ואת שלטון החוק. לדעת בית המשפט, אין זה מתקבל על הדעת, שמותר יהיה לו לדחות ביצועם של צווים שיפוטיים שניתנו כדין, עד קץ הימים.
אכן, מבחינה מעשית מדובר בקץ הימים. נזכור-נא, שהצו המקורי ניתן לפני שלוש שנים ומאז נדחה ביצועו פעמים אחדות. בתיק זה דנו עד כה שני מותבים שונים. עתה נראה, שאם יוגשו במסגרתו בקשות נוספות, יהיה מותב נוסף חייב לדון בהן.
אין לבית המשפט אלא לקוות, שגלגלי הביורוקרטיה ההורסים כל חלקה טובה, לא רק באזור צומת ירקונים, אלא בפינות חמד רבות אחרות בישראל, יוחלפו במנגנון חדיש, יעיל, שלא עסקנים ופוליטיקאים מניעים אותם, אלא אנשי מקצוע שטובת האזור ופיתוחו ורווחת הציבור בישראל הם העומדים בראש מעייניהם.
אין כל הצדקה שבעולם, שהחלטה בדבר פיתוח אזור צומת ירקונים תתגלגל בין כסאותיהם של חברי ועדות התכנון העירונית, המחוזית והארצית, במשך שנים לפני שתיפול שם סוף-סוף הכרעה של ממש".
לאור האמור לעיל, פסק השופט שטרסמן, דוחה בית המשפט את הבקשה.
