אהבה אינה ערובה לחיי זוגיות מאושרים

ה"חיים באושר ועושר" לא חייבים להיות רק באגדות. חוקרים אוסטרלים הצליחו לזהות מה נדרש כדי לשמור על חיי זוגיות ארוכים ומאושרים, ומדובר בהרבה יותר מרק אהבה. גילם של בני הזוג, מערכות יחסית קודמות ואפילו מצב העישון שלהם הם גורמים המשפיעים על אורך חיי הנישואים ועל איכותם. כך קובע מחקר שנעשה על-ידי חוקרים מהאוניברסיטה הלאומית של אוסטרליה.

המחקר, שכותרתו "מה הקשר לאהבה?", עקב אחר קרוב ל-2,500 זוגות - כאלו הנשואים וכאלו החיים יחד - משנת 2001 ועד לשנת 2007, כדי לזהות גורמים הקשורים לנישואים ארוכים ומאושרים לעומת גירושים ופירוד.

המחקר הראה כי בעלים שמבוגרים תשע שנים ויותר מנשותיהם נמצאים בסבירות גבוהה פי שניים להתגרש, וכך גם גברים שנישאו לפני גיל 25.

ילדים גם הם משפיעים על אריכות הימים של חיי הנישואים או של מערכת היחסים הזוגית, כשחמישית מהזוגות שהביאו ילדים לעולם לפני הנישואים - בין אם במסגרת מערכת יחסים קודמת ובין אם במסגרת מערכת היחסים הנוכחית נפרדו, זאת בהשוואה ל9% בלבד מהזוגות שלא הביאו ילדים לעולם לפני הנישואים.

נשים שרצו ילדים יותר מבני זוגן גם הן היו בסבירות גבוהה יותר להתגרש.

להורי הזוג גם כן תפקיד במערכת היחסים של הזוג. המחקר הראה כי כ-16% מהגברים והנשים שהוריהם נפרדו או התגרשו חוו פרידות בחיי הנישואים שלהם עצמם, בהשוואה ל-10% מאלו שהוריהם לא נפרדו.

כמו-כן, זוגות שנישאו בפעם השנייה והשלישית היו בסבירות גבוהה ב-90% לפירוד או לגירושים, לעומת זוגות שלשניהם היו אלו הנישואים הראשונים.

מה שלא מפתיע הוא הממצא כי כסף גם הוא משחק תפקיד - 16% מהמגיבים שדיווחו כי היו בעלי הכנסה נמוכה או שהבעל - אך לא האישה - היה מובטל, נפרדו, בהשוואה ל-9% בלבד מהזוגות שלא סבלו מבעיות כלכליות.

מערכות יחסים של זוגות בהן אחד מבני הזוג בלבד עישן נדונו גם הן לכישלון.

גורמים שלא השפיעו במידה משמעותית על הסיכוי לפרידה כללו את מספר הילדים שנולדו לזוגות נשואים וגילם, מצבה התעסוקתי של האישה ומספר השנים שהזוג עבד.