צוות מקצועי במשרד החקלאות ממליץ להגדיל משמעותית של גודל התא של תרנגולות מטילות לטובת שיפור רווחתן, מ-350 סמ"ר למטילה הנהוגים כיום לגודל של לפחות 550 סמ"ר, שגם יאפשרו הגדלה נוספת ל-750 סמ"ר למטילה בעתיד, כפי שיהיה נהוג באירופה החל משנת 2012.

מסקנות הצוות לבחינת רווחת המטילות במסגרת הרפורמה בלול סיים את עבודתו, והגיש את מסקנותיו למנכ"ל משרד החקלאות, יוסי ישי, שהחליט לאמצן.

רובו ככולו של יצור ביצי המאכל בישראל נעשה בלולים מיושנים בני עשרות שנים, אשר מתקשים לעמוד בדרישות הווטרינריות של היום, דבר שהצריך את תחילת העבודה של הצוות המקצועי לבחינת רווחת המטילות. הממשלה החליטה בשנת 2007 על ביצוע רפורמה מקיפה בענף לולי ההטלה, שמטרתה התייעלות בממשק הייצור והשיווק בענף ההטלה תוך הסדרת תשתית הייצור של הענף בהיבטים של הגנת הסביבה, בטיחות ביולוגית ורווחת בעלי חיים בסטנדרטים המחמירים ביותר.

סכנה למחלת עופות ולזיהום סביבתי

בעשור האחרון התפתחה מודעות למניעת מחלות עופות, שחלקן עלול לעבור מבעלי חיים לבני האדם, וקיים אינטרס ציבורי דחוף וחיוני בקידום הרפורמה, וביישומה בשטח בהקדם האפשרי, בעיקר מן השיקול של שיפור רמת הבטיחות הביולוגית של הלולים. זרז נוסף לרפורמה הינו סביבתי, בתום ביצוע הרפורמה לא יהוו עוד הלולים הישנים, בתוך היישובים, מטרדי רעש, אבק, ריחות, מזיקים וכדומה. וכן לא תהיה אפשרות לזיהום הקרקע מחלחול זבל עופות. בנוסף, כל שאריות האסבסט מהן בנויים עיקר הלולים הישנים, יפונו.

במסגרת העברת הלולים, עבודת הצוות התמקדה בבחינת האפשרות לשפר את רווחת העופות בלולים החדשים, בלא לפגוע במכלול הצרכים הסוציו-אקונומיים הנוגעים לעניין, ובכלל זה המשך אספקה סדירה של מוצר מזון בסיסי לכל האוכלוסיה, מניעת הפצת מחלות באדם ובעופות וזמינות שטחים להקמת לולים חדשים.

עבודת הצוות ארכה כשישה חודשים. הצוות נפגש עם גורמים שונים מכל הקשת הרלוונטית, בחן את כל ההיבטים הרלוונטיים וחלק מחבריו ביצעו סיור מקיף באירופה ללימוד הנושא. בפני הצוות נסקרו מחקרים ותצפיות לגבי כל אחת מחלופות הגידול השונות.

עבודת הצוות בחנה את כל ממשקי הגידול למטילות הקיימים כיום בעולם. עיקרו של הבידול הינו בין לולי סוללות, קונבנציונאליים ומועשרים (מרוהטים), לבין גידול על הרצפה (שכבות במפלס אחד או יותר). במסגרת בחינת שיטות הגידול הקיימות בעולם, נבדקו הגורמים המשפיעים על רווחת המטילות בכל אחת מהשיטות; ההשלכות של שיטות גידול שונות על איכות וטיב הביצה המגיעה לצרכן; בריאות ורווחת להקות התרנגולות; מחיר הביצה לצרכן כפועל יוצא של עלות ייצורה; הצורך להבטיח אספקה רציפה של ביצים, שהן מוצר יסוד, לכלל הציבור; היקף ההשקעה הנדרשת ויכולת החקלאים לעמוד בה; היבטי שימוש בשטח והגנת הסביבה ממפגעים שונים וההנחיות המאסדרות באיחוד האירופי ובמדינות מערביות אחרות.

מהפרסומים ומהמחקרים עולה כי רווחת המטילות הינה נושא מורכב וקשה למדידה וכימות, בהעדר מדדים פיסיולוגיים קבועים ומוסכמים המבטאים רווחה או היעדרה. עוד התגלה במהלך העבודה, כי אין הסכמה בין חוקרים בעולם לגבי הגורמים השונים שנמצאו כדי להעריך רווחת בעלי חיים, בעיקר עקב הקשיים בכימות אוביקטיבי ובפירוש התוצאות והקשרן. בחינה מעמיקה של הנושא מעלה כי כיום ההתייחסות לרווחת המטילות, בפרסומים המדעיים כמו גם בתפישה הציבורית, מבוססת על ערכים ועמדות, ותלויה בעיני המתבונן ובנטייה של אוהבי בעלי חיים להאנשה.

בכל המחקרים נמצא שבלולים נטולי כלובים רמת התמותה עולה לעומת לולי כלובים, בעיקר בגלל קניבליזם ותחלואה. ההבדל בין המחקרים השונים הינו בשיעור הפער בתחלואה. בהיבט של בריאות העוף, לאור כל המחקרים, יש עדיפות חד-משמעית ללולי כלובים לעומת לולים ללא כלובים. מאחר ששיעור התמותה והתחלואה בלהקות בלולים נטולי כלובים גבוה יותר, על-מנת להגיע לאותה כמות מיוצרת בלולים נטולי כלובים יש להחזיק יותר מטילות, מאשר בלולי כלובים. המשמעות - יותר עלויות ויותר תפיסת שטחים פתוחים, והתוצאה מכך היא מחיר גבוה יותר לביצה, שהיא מזון חיוני בסיסי, זול וזמין לאוכלוסיה.

זאת ועוד, המבנה הנוכחי של שלוחת ההטלה מקשה מאוד על התמודדות עם התפרצות פוטנציאלית של מחלת שפעת העופות (ומחלות אחרות), במיוחד באזור הגליל, בו מרוכז כ-65% מגידול הביצים. להתפרצות מחלה זו עשויות להיות השלכות חמורות על בריאות הציבור.

ניקיון הביצים

מרבית המחקרים מצביעים על כך כי ניקיונה של ביצה למאכל תלוי בשיטת הגידול. מעבר ללולים נטולי כלובים גורר עליה ברמת זיהום הביצים, העשוי להגיע לציבור ולסכנו. כאשר העופות אינם בכלובים, אין שליטה על מקום הטלת הביצה, וזה יכול לפגוע בסטריליות הקיימת בלולים מודרניים עם כלובים.

היבט נוסף שנלקח בחשבון בעבודת הוועדה הוא ההיבט הסביבתי וגודל השטח שיתפסו הלולים והשפעתם על הנוף הגלילי. השטח הנדרש תלוי בשיטת הגידול שתיושם. גידול בכלובים מאפשר החזקת מספר קומות, דבר המוריד באופן משמעותי את השטח הנדרש לעומת גידול בממשקים נטולי כלובים. בלולי אסם, נדרש שטח של כ-1,111 סמ"ר למטילה, ובלולי חופש תוספת חצר בשטח 3,333 סמ"ר למטילה. מובן שבמקרה כזה לא ניתן יהיה למצוא שטחים מתאימים לבניית הלולים בצפון.

על-פי החומר שנאסף, ועל-פי מדדי יצרנות, הגיע הצוות למסקנה כי המרווח למטילה הנהוג היום בארץ כ-350 סמ"ר למטילה, איננו הולם את הצרכים של המטילה.

לאור כל השיקולים לעיל, לאור ההבנה כי אין שיטת גידול החפה מחסרונות, שיקלל הצוות את הפרמטרים השונים: רווחת העוף, סביבה ופגיעה בנוף, שיקולים בריאותיים-וטרינריים של בריאות העוף והביצה והשלכותיהם על בריאות הצרכנים, חישובי עלות ומחיר לצרכן. הצוות המליץ כי השטח המינימלי שיעמוד לרשות מטילה בלולי כלובים, שייבנו במסגרת הרפורמה, לא יפחת מ-550 סמ"ר למטילה (כפי שנקבע באירופה) וכי משרד החקלאות יקדם חקיקה שתסדיר הנושא בעתיד בכל לולי המטילות בישראל.

במסגרת הרפורמה, תתנה המדינה את תמיכתה בהקמת מבני הלולים החדשים בכאלה אשר יתאימו לשטח של 750 סמ"ר למטילה (בהתאם למספר המטילות שיגודלו בכל לול), כאשר בשלב זה, תאי ההטלה בתוך הלולים ייבנו בשטח של 550 סמ"ר למטילה. מגמה זו תואמת את הדירקטיבה האירופית, אשר מאפשרת כיום (עד שנת 2012) גידול מטילות בכלובי סוללה בשטח של 550 סמ"ר למטילה. החל משנת 2012 השטח למטילה באירופה, בלולי סוללה מועשרים יהיה 750 סמ"ר למטילה. במסגרת בניית הלולים החדשים בתוכנית הרפורמה בארץ, ייבנו תשתיות שניתן יהיה להרחיבן לשטח של 750 סמ"ר למטילה, כדי להיות ערוכים לאפשרות של הרחבה עתידית, וכדי שלא יידרשו בעתיד השקעות כפולות בתשתית חדשה. כלומר, גודל אזורי הגידול והכנת התשתית הקרקעית, וכן מעטפת מבני הלולים יהיו בגודל המתאים לקלוט שינויים אפשריים עתידיים, באופן זה תאופשר בעתיד הכנסת אבזור, מודולים נוספים והסרת מחיצות, באופן שיתאפשר לאכלס באותו מבנה אותו מספר מטילות במרווח של 750 סמ"ר למטילה.

הצוות מניח שההשקעה שתידרש כדי לאפשר הגדלת המרווח למטילה ל-550 סמ"ר והייקור בעלות הביצה שינבע מכך יהיו קטנים ביחס לשיפור רווחת המטילה. אימוץ המלצות הצוות יביא בלוח זמנים קצר לשיפור מהותי בהיבט רווחת המטילות: בתוך תקופה קצרה יגדל השטח לכל מטילה מ-350 סמ"ר ל-550 סמ"ר. בשלב שני, במקביל ללקחים ומסקנות ממחקרים בארץ ובעולם, יתאפשר להגדיל את הכלובים לשטח של 750 סמ"ר.

הצוות ממליץ להמשיך ולעקוב אחר המחקר והפיתוח הנערכים בארצות השונות בתחומים שנסקרו, וכן לעודד ולהרחיב את המשך המחקרים הנוגעים לרווחת העוף ושיפורה בתנאים הייחודיים לארץ. מעקב ולימוד אלה יאפשרו לבחון שוב את שיטות הגידול האופטימליות בעוד מספר שנים.

הצוות סבור כי יש לכונן שקיפות מלאה כלפי הצרכן לגבי שיטת הגידול בה הוטלו הביצים שברצונו לרכוש. באופן זה לצרכן תמשיך להיות זכות בחירה בין המוצר הבסיסי הזול והבטוח של ביצים מפוקחות ובדוקות בלולי כלובים רגילים, לבין ביצים יקרות יותר מכלובים מועשרים או מלולי חופש. כך יקבע ציבור הצרכנים באופן מעשי את קצב המעבר לסוגי הלולים השונים, בדומה לתהליכים המתרחשים באירופה. כלומר, אופן הגידול ייקבע על-ידי הביקוש של הצרכנים.

יש לציין, כי אכילת ביצים כיום הינה מומלצת ביותר על-ידי כל רשות הבריאות, ואף מומלץ לצרוך לפחות ביצה ליום, במיוחד לילדים ומבוגרים. הביצה נחשבת ל"בנק" של ערכים תזונתיים חיוניים. העלאת המחיר עלולה לגרום נזקים בריאותיים שקשה כיום לשער, כי לביצה אין תחליף זול ובריא דומה.

לדברי מנכ"ל המשרד, יוסי ישי: "ההשקעה הנוספת הנדרשת מהחקלאים, במקביל להשקעות המדינה, במעבר מהמצב הקיים של כ-350 סמ"ר לתנאים אידיאליים לעופות עלול לגרור "הצבעה ברגליים" של המגדלים והימנעות מהצטרפות לרפורמה, ולאור זאת יביא לקיבוע המצב הקיים של שטח של כ-350 סמ"ר למטילה בלולים מיושנים רבים. שטח של 550 סמ"ר למטילה הינו פשרה ריאלית בין שיפור רווחת המטילה לבין סבירות ברמת ההשקעה. זהו גם השטח המותר לגידול על-פי הדירקטיבה האירופית בתקופת המעבר עד שנת 2012".