משרד התחבורה: רשות תח"צ ארצית בשנה הקרובה

יהודה אלבז, מנהל אגף בכיר תחבורה ציבורית במשרד התחבורה, מעריך כי תוך פחות משנה תוקם רשות ארצית לתחבורה ציבורית, שאליה יחברו רשויות אזוריות מטרופוליניות. לדבריו, משרד התחבורה נערך להוצאתם בקרוב של מכרזים לˉ250-200 אוטובוסים. הוא אמר את הדברים במסגרת חבר-דיון בנושא "ההזדמנות האחרונה של התחבורה הציבורית", שהתקיים (יום ב', 20.7.09) בכינוס תשתיות, תחבורה ואנרגיה של הארץ TheMarker.

"הצלחנו להגיע להיקפים וליעדים שאליהם שאפנו ויצרנו שינוי בענף התחבורה הציבורית. לא כל מה שנעשה בעשר השנים האחרונות היה הצלחה, אבל הרוב כן. זו הפעם הראשונה שהמדינה מתייחסת ברצינות ונותנת לתחבורה הציבורית את התפקיד משמעותי שהיא ממלאת בהנעת המשק", אמר אלבז, שהתייחס גם לעיכוב בהקמת "הקו האדום" של רשת הרכבות העירוניות במטרופולין תל אביב, קו באורך 22 ק"מ האמור לחבר את פתח תקוה לבת ים דרך בני ברק, רמת גן ותל אביב. "היכולת שלנו לבצע את הקו תלויה ביכולת להפעיל אותו בידי גוף אחד בלבד".

אגד לוטש עיניים לרק"ל

יושב-ראש מזכירות אגד, גדעון מזרחי, רמז כי הקואופרטיב מוכן להתמודד גם במכרז ברכבת הקלה בתל אביב, וגם באשר לרכבת הקלה בירושלים לא נאמרה המילה האחרונה. "יש דיבורים על כך, עוד לא ברמה ארצית", אמר מזרחי תוך שהוא עוטף את דבריו בעמימות, והוסיף כי הוא בעד שיהיה אותם בעלים לרכבת הקלה ולאוטובוסים, אחרת המאסדר (רגולטור) יכפה את התיאום בין החברות. הוא גם הביע מורת-רוח מכך שבישראל פועלים 12 זכייני חברות תחבורה ציבוריות, וקרא להמעיט את מספרן לפחות בחצי. למרות מספר התלונות הרב עליו מצביע נציב תלונות הציבור, אמר מזרחי כי אמון הציבור בתחבורה הציבורית נמצא בעלייה מתמדת מדי שנה, והדבר מוכח ממספר הנוסעים המתרבה.

מאיר גבעון, מנכ"ל GIV Solutions, אמר כי הוא תומך בפתרון חד-פס ("מונו-רייל"), ולא במסילות קטנות לרכבות קלות. הוא מציע להפיק מכל מטר-רבוע יותר. הוא ציין מדינות טוטליטריות דוגמת סין ורומניה שמפקיעות שטחים וכן את ישראל שעושה זאת באופן מצומצם בהרבה ב-20 השנים האחרונות, וקרא ליצור תשתית תת-קרקעית כדי לעקוף את כל הסטטוטוריה. גבעון התייחס גם לקו הרכבת לאילת, ואמר כי יש לנצל אותו להעברת נוסעים, מטענים וגם מכוניות, כפי שנעשה בתעלת למאנש. "הדבר הזה ישרת את הצבא, את המטענים ואת נמל ים סוף", אמר.

עמית לנג, סגן הממונה על התקציבים במשרד האוצר, אמר כי הוא מאמין שבעשור הקרוב מקבלי ההחלטות יעשו את השילובים הנכונים בהקצאת תקציבים. הוא אמר כי שיקולי הכדאיות הכלכלית חייבים להיות משוקללים: "מי שחושב שאפשר גם וגם ואין הגבלה תקציבית - ימצא את עצמו בעוד 10 שנים בלי כלום".

רכבת קלה לירושלים לקראת סוף 2010

בחבר-דיון בנושא הרכבת, אמר יאיר נווה, מנכ"ל סיטיפס, אמר כי הרכבת הקלה תחל לנסוע לקראת סוף 2010. "רכבת קלה בכל מקום בעולם הייתה קטר צמיחה. רכבת, יותר מכביש, מעצבת את הסביבה שבה היא עוברת, ולכן רכבת קלה בירושלים כמו בתל אביב תוביל את העיר למקום שונה. צריך להוביל את הדיון לצומת של חשבון נפש בעקבות הפרויקט של הרכבת הקלה בירושלים, וליישם את הלקחים לכולנו, הן הפיננסיים ולא פחות מזה הלקחים הארגוניים לפרויקט הרכבת הקלה בתל אביב".

נווה אמר כי קיים הבדל בין פרויקט BOT באזור סגור ומוקצה, כמו פרויקט מתקני ההתפלה, לבין BOT תחבורתי המתבצע בין רשויות מקומיות, שבהן יש מרכיבים כמו תחילת קדנציה וסוף קדנציה, ולכן על העירייה לקחת אחריות לפרויקט. הוא אמר כי אין להקל ראש בנושא נטילת הסיכונים, ואם לא יחולקו הסיכונים לא יהיה סיכוי לרכבת קלה בתל אביב. נווה טוען כי דרושה חקיקה תומכת שתקבע כי השותפות העסקית היא שתחייב "ולא החיוכים בין הצדדים". כמו-כן הוא קרא להסתפק במוצרים שכבר על המדף ונוסה בעולם, ולא לנסות תמיד להיות טובים יותר מכל שאר העולם.

יואל מינץ, ראש מערך בנייה ונדל"ן בבנק לאומי: הגענו לשביעות רצון בנושא של היתרי בנייה, אך עדיין לא הגענו למצב של סגירה פיננסית. כדי לקדם פרויקט, יש צורך במתן הקלות וויתורים, כדי שנגיע לסגירה פיננסית והוא יבוצע, והמדינה מבינה זאת.

אבי דור, סגן בכיר לחשב הכללי: כאשר מוגשות לנו הצעות בלתי סבירות, הבורות בהן לא צריכים להיות מכוסים באיצטלה של משבר כלכלי.

ישי דותן, מנכ"ל נ.ת.ע: אחת ההשקעות הגדולות של המדינה בתחום היא הרכבת הכבדה, וכל שקל שמושקע היום ברכבת ישראל יהיה שווה הרבה יותר כשתוקם רשת קווים למטרופולין.

יוסי דסקל, מנכ"ל בומבריידר ישראל: יותר פרויקטים מסילתיים יובילו לירידה של 40-30 אחוזים בתאונות. אנו מציעים לייצר בישראל רכבות.

מנכ"ל רכבת ישראל, יצחק הראל: צריך לקחת את הידע שצבור בעולם, להוסיף לו יזם פרטי, לזה להוסיף חקיקה, וכך הפרויקטים ירוצו. רשת רכבות המופעלת בהנעה חשמלית היא יעילה. תל אביב מלאה בפיח בגלל הרכבות שאנן מופעלות בחשמל, ובקרוב גם ראשון לציון. צריך לנצל את תחנות הרכבת, ולהפוך אותן למרכזים מסחריים, לנצל את השטח ולבנות גורדי שחקים, משרדים וקניונים מעל תחנת מודיעין, וליצור תשתית למסחר ולוגיסטיקה. אנחנו קטנים, וצריך לחקות את הגדולים באירופה; רק כך תנוע התחבורה הציבורית.

שר התחבורה רוצה מטוסים ישראלים מעל ערב הסעודית

שר התחבורה, ישראל כ"ץ, אמר בכינוס כי ההשקעה של 10 מיליארד שקלים בעשור הקרוב תוביל לכך שתוך 10 שנים ישראל תיראה אחרת, והניתוק בין הפריפריה והמרכז יעלם. "יש הסכמה לאומית אמיתית שמאפשרת לבצע את פרויקטי פיתוח התשתיות. תקציב משרד התחבורה ושל חברות שקשורות למשרד התחבורה עלה למרות המשבר הכלכלי מתוך הראייה כי השקעה בתשתיות היא הכרחית".

השר הוסיף כי "בתחום התעופה קיבולת שדות התעופה בישראל עומדת להגיע למיצוי תוך מספר שנים. בקרוב נחליט איפה יוקמו שדות תעופה בנגב, בגליל וליד אילת. אנחנו גם רוצים לקדם את נושא 'השמים הפתוחים', שהוא בהתאם למדיניות הממשלה ותורם לתחרות. נעמוד כחומה בצורה לימין אל על וחברות תעופה ישראליות אל מול החברות זרות על-מנת לוודא שתהיה תחרות הוגנת. צריך לצרף אותה לאחת הבריתות, ולתת לה היתרים כאלה ואחרים. הייתי שמח מאוד לראות את סעודיה מאפשרת למטוסים ישראלים לטוס בתחומה, אפילו בלי לעצור בדרך. זה המינימום. המשמעות היא חיסכון בזמן של שעתיים וחצי-שלוש ובכסף, ומראה על נכונות לנורמליזציה".

כ"ץ אמר כי אינו מבין מדוע החלטה על תוואי הרכבת המהירה לירושלים מתעכבת זמן כה רב, והבטיח להכריע בקרוב "בהכרעות הגיוניות". לדבריו, הרכבת תאפשר פעילות עסקית מואצת יותר בשל ההפחתה בפקקים שתיגרם מכך שיסעו בה 100 מיליון נוסעים בשנה. עוד אמר כי אין בכוונתו כשר לתכנן מחדש פרויקטים שקיבלו כבר אישורים, אלא לשחרר קשיים מימוניים או סטטוטוריים בפרויקטים דוגמת קו אשקלון-באר שבע. כ"ץ: "אחד התפקידים המרכזיים שאני רואה לעצמי זה לחלץ את הפרויקטים התקועים".