מיכל ובועז עצמון תבעו את שכניהם, בתיה ויוסף נבון, בבית משפט לתביעות קטנות בירושלים עקב סכסוך על עצים. התביעה חשפה מערכת יחסים עוינת וטעונת רגשות בין הצדדים שהובילה לשיבוש חייהם. לטענת הזוג עצמון, הזוג נבון גרם לנזקים קשים לשלושה עצים בוגרים, הנטועים בחצרם ובקרקע השייכת להם. "רק לנתבעים קיימת גישה לחלקו העליון של העצים שניזוקו". הזוג עצמון צירף תמונות שתיעדו צריבות והתייבשות של העלווה ובחוות דעת של מומחה מטעמם נאמר שחלק מהעצים יצליח להשתקם, ויתכן מצב של התייבשות.
הזוג נבון הכחיש את הטענות נגדו והבהיר שניתן להגיע לעצים בדרכים שונות ולאו דווקא מביתם. כמו-כן שישנה גדר הפרדה בין הבתים, המאפשרת, במאמץ קל, לעוברים ושבים לטפס עליה ולהיכנס לחצרו של הזוג עצמון. הזוג נבון ביקש לדחות את התביעה.
השופטת מרים ליפשיץ-פריבס שמעה את עדויות הצדדים, והגיעה לכלל מסקנה שהזוג עצמון לא הביא די ראיות להטלת האשם לקרות הנזקים לעצים, על כתפי הזוג נבון. "התובעים העידו והביאו ראיות בדבר קירבת העצים למסלעה המשתפלת מביתם של הנתבעים ומצויה מעל למגרשם של התובעים. המומחה בחוות דעתו, קבע כי הגורם לנזק הוא הדברה בשליש המרכזי של העץ, המלמד על ריסוס נקודתי ולא על פגיעה מערכתית בעץ או בקרקע. לא הובאו ע"י הנתבעים ממצאים או חוות דעת נגדית להערכת המומחה על פגיעה נקודתית מריסוס העצים, אך עלה בידם להפריך את מסקנת המומחה, שהפגיעה יכלה להיגרם דווקא מביתם של הנתבעים. הנתבעים העידו באריכות על מיקום העצים ודרכי הגישה אליהם, כמו גם דרכים שונות להגיע לחלקו המרכזי של העץ, וזאת לאו דווקא מביתם הם. לאחר שמיעת העדויות על מיקום העצים ועיון בתמונות של המקום שהוגשו ע"י התובעים, השתכנעתי כי קיימות דרכים גישה שונות לעצים, וזאת לא רק מכיוון המסלעה המשתפלת מביתם של הנתבעים. התובעת אישרה באזני בית המשפט, כי גם הם, התובעים, יכולים לעמוד מתחת לעץ ויוסף כי מטבע הדברים, ניתן להגיע לחלקו העליון בסיוע סולם. כמו-כן, הנתבעים העידו, והתובעים אישרו זאת, כי יש גדר הפרדה בין הבתים, המאפשרת, במאמץ קל, לעוברים ושבים לטפס עליה ולהיכנס לחצרם של התובעים. ראיות אלו, בנוסף להודאת התובעים כי הם לא ראו במו עיניהם את הנתבעים מחבלים בעצים, מביאות אותי לכלל מסקנה, כי קיימות אפשרויות שונות לפגיעה בעצים ע"י גורמים שונים.
"התובעים מבססים את טענתם לגרימת הנזק ע"י הנתבעים גם בקיום סכסוכים קודמים ועוינות הדדית בינם לבין הנתבעים. לא די בסכסוך ובקרבה הפיזית של צמרות העצים הפגועים לביתם של הנתבעים כדי להוכיח קשר סיבתי בין הפגיעה בעצים לבין הנתבעים והטלת האחריות לכך עליהם. קיימות אפשרויות שונות לפגיעה בעצים, אם אכן הללו נפגעו מפעולה מכוונת ע"י מאן דהוא, וספק רב מדוע הנתבעים יעשו זאת, בעוד הם הנהנים העיקריים מצמרות העצים הסמוכים לחצר שלהם, המשקיפה אליהם... בנסיבות אלו, של סכסוך קשה בין השכנים תוך ניסיון ללבות אותו, בין השאר בהגשת התביעה ללא ביסוס מספיק וההפרזה בנזק הנטען, למרות סימני שיקום לעצים שניזוקו, אני מחייבת את התובעים בתשלום הוצאות משפט בסך 400 שקל".
