ביטוח לאומי שוקל: דירת מגורים בחישוב הזכאות

המוסד לביטוח לאומי בוחן אם יש להכליל בעלות על דירת מגורים בחישובי הזכאות לקבלת קצבאות. העניין נבחן בידי ועדה שהוקמה במוסד על ידי המנכ"ל אסתר דומיניסיני. במקביל, בעקבות התערבות שר הרווחה, יצחק הרצוג, החליט הביטוח הלאומי להפחית את הריבית הנזקפת על נכסים שבידי מקבלי קצבאות.

קבלת קצבאות קיום מהביטוח הלאומי, כמו קצבת הבטחת הכנסה, מותנית כיום במבחן הכנסה, שבמסגרתו נבחנים גם שוויים של נכסיו - נכסים פיננסיים ונכסי נדל"ן שבבעלותו. עם זאת, דירת מגוריו של מקבל הקצבה אינה נכללת במבחן. משמע, אדם יכול להתגורר בדירה השווה מיליוני שקלים, ואף להורישה לילדיו, ועדיין לבלות את שאריו חייו כנזקק המקבל קצבת הבטחת הכנסה לקשישים.

דומיניסיני הקימה ועדה פנימית לבחינת מדיניות זו. בין השאר, עולה טענה לחוסר צדק אנכי הנובע מכך - מרבית הקשישים הוותיקים בישראל הם בעלי דירת מגורים, ואילו מרבית הקשישים שהם עולים חדשים אינם מחזיקים בדירה בבעלותם. על אף שמצבם של הקשישים הוותיקים בעליל טוב יותר, הם מקבלים קצבה זהה לזו שמקבלים הקשישים שהם עולים חדשים.

גם מבחן קביעת קו העוני מתעלם לחלוטין מהחזקת דירת מגורים. מחקר שערך ד"ר דניאל גוטליב, סמנכ"ל מחקר ותכנון במוסד לביטוח לאומי ומרצה בכיר במחלקה לכלכלה של אוניברסיטת בן גוריון, העלה כי הכללת דירת המגורים במבחן היתה משנה דרמטית את קו העוני בישראל - משפרת מאוד את מצבם של הקשישים, ומרעה את מצבם של העולים ושל האמהות החד-הוריות.

למנוע תמריץ שלילי לחיסכון

הוועדה לא סיימה עדיין את עבודתה. עם זאת, יש לשער כי מסקנותיה יושפעו מעבודה שכבר נעשתה בביטוח הלאומי על ידי גוטליב וסמנכ"לית גמלאות בביטוח הלאומי, אילנה שרייבמן, שנוגעת לדרך לפיה יש לשערך נכסים המוחזקים בידי מקבלי קצבאות - כל הנכסים, פרט לדירת המגורים.

בחינה מחדש של שערוך הנכסים של מקבלי הקצבאות נעשתה בעקבות תלונות של מקבלי קצבאות שהגיעו לשר הרווחה הרצוג. כיום, יכול יחיד להיות בעל נכסים (פיננסיים ונדל"ניים) בשווי של עד 230 אלף שקל, לא כולל דירת מגורים, ועדיין להיות זכאי לקצבת הבטחת הכנסה. אם חד-הורית לילד אחד יכולה להחזיק בנכסים של 386 אלף שקל, ועדיין להיות זכאית לקצבה. שווי הנכסים נקבע לפי הערכת תשואה של 8% - משמע, הביטוח הלאומי זוקף רווח של 8% משווי הנכס כסך ההכנסות השנתיות של מקבל הקצבה.

הריבית של 8% נקבעה בשנות ה-80, בתקופת ההיפר-אינפלציה כשהריבית במשק היתה 30%. כלומר, נכון לשנות ה-80, מדובר היה בריבית נמוכה.

אלא שמאז הריבית במשק ירדה מאוד, וכיום הערכת תשואה של 8% בשנה מנכס היא הערכה גבוהה מאוד - שכתוצאה ממנה מקבלי קצבאות רבים בעבר אינם עומדים במבחן ההכנסה שנקבע להם, ומפסיקים לקבל קצבה.

בעקבות התלונות, החליט הביטוח לאומי להפחית את הריבית הנזקפת לשווי הנכסים, ומעתה יגבה על נכסים פיננסיים ריבית מק"מ (ממוצע רב-שנתי של ריביות המק"מ). מדובר כיום בריבית של כ-4.5%. על נדל"ן תיגבה ריבית לפי קביעתו של השמאי הממשלתי, שתעודכן מדי שנה. כעת ההמלצה של השמאי הממשלתי היא לזקוף ריבית של 4% על דירה, 8.5% על נכסים מניבים וריבית אפסית (0.5%) על קרקעות.

שינוי הריבית אמור לשקף נכון יותר את הרווח מהחזקת הנכסים. עם זאת, לדברי גוטליב, שאלת ההורשה נותרה פתוחה - מעבר לרווח השוטף שיש מהחזקת נכס, קיים גם הרווח מעצם הבעלות על הנכס.

בנקודה זו קיימת התלבטות גדולה בביטוח הלאומי, מכיוון שאם יכניס את מלוא השווי של מימוש הנכסים למבחן הכנסה - למקבלי קצבאות יהיה תמריץ לממש את נכסיהם בהקדם. בכך יהיה תמריץ שלילי לחיסכון, ויגדל הסיכון שמקבלי קצבאות ש"ייפטרו" מנכסים יימצאו בעתיד ללא כל חיסכון.

כדי למנוע זאת ממליץ הביטוח הלאומי לזקוף רק חלק קטן משווי הנכס בעת מימוש - כנראה רק 0.1% מדי שנה. המשמעות היא שעל דירות מגורים יזקוף הביטוח הלאומי תשואה שנתית של 5% (4% ההכנסה הכלכלית מהדירה, 1% נוסף של שווי הדירה בעת מימוש).

לאחר העדכון יוכל יחיד להחזיק בנכסים של 318 אלף שקל ועדיין להיות זכאי לקצבה, ואם חד-הורית עם ילד תוכל להחזיק נכסים של עד 530 אלף שקל (כל הסכומים - ללא דירת המגורים). ההערכה היא שהפחתת הריבית תשפר את מצבם של מעטים ממקבלי הקצבאות - בביטוח הלאומי מעריכים שעלות העדכון לא תעלה על 30 מיליון שקל בשנה.