|
|
נאצר: "לשבור את רוחה של ישראל" [צילום: אתר חיל האוויר]
|
|
|
|
|
היום לפני 39 שנה, ב-7 באוגוסט, 1970, מסתיימת מלחמת ההתשה.
מלחמת ההתשה בין ישראל ומצרים החלה בחודש מרס 1969. על מועד תחילת המלחמה חלוקות הדעות ויש הטוענים כי החלה מיד עם סיום מלחמת ששת הימים ולכן גם כונתה "מלחמת אלף הימים".
גם עם תחומי המלחמה ישנן דעות שונות: יש התוחמים אותה למלחמה בין ישראל למצרים ויש שכוללים בה את כל הפעילות המלחמתית של ישראל באותה תקופה, גם בגבולותיה עם לבנון, סוריה וירדן.
השם "מלחמת ההתשה" נטבע לראשונה על-ידי נשיא מצרים, גמאל עבד-אל-נאצר אשר אמר ב-23 ביוני 1969: "אינני יכול לכבוש את סיני אך אני יכול לשבור את רוחה של ישראל בהתשה".
המלחמה החלה בהתקפות ארטילריה ופשיטות קומנדו מצריות על מוצבי צה"ל שלגדות תעלת סואץ. ישראל הגיבה על ההתקפות בתקיפות אוויריות בעומק מצרים, וכמו-כן בביצוע פשיטות קומנדו על אתרים צבאיים ומתקני תשתית במצרים. במהלך המלחמה הלכה וגברה מעורבותה של ברית המועצות במצרים, היא סיפקה נשק וציוד ואף שלחה יועצים צבאיים ולוחמים.
מטרתה של מצרים במלחמת ההתשה הייתה להפעיל לחץ על ישראל במטרה שתיסוג משטחי סיני שנכבשו במלחמת ששת הימים. מטרתה של ישראל הייתה להמשיך ולעמוד בגבולות שנקבעו ולהבהיר למצרים שבכוח לא תוכל להשיג דבר.
במלחמת ההתשה התפתחה אולי לראשונה הגישה האנטי-מלחמתית בציבור: "מכתב השמיניסטים" שנשלח לראש הממשלה, גולדה מאיר, ב-28.4.70, ובו הסתייגו חותמיו מכיבוש השטחים, ממלחמת ההתשה, ומהימנעות הממשלה מנקיטת צעדים שיובילו לסיום הלחימה.
ההצגה "מלכת אמבטיה" מאת חנוך לוין, הועלתה בתיאטרון הקאמרי, וכללה מערכונים בהם ביקורת חריפה על המלחמה ועל הממשלה.
לאחר הפסקת האש שהושגה באמצעות ארצות-הברית ב-7 באוגוסט 1970, קירבו המצרים סוללת טילים עד שפת התעלה, תוך הפרה של ההסכם. תגובת ישראל הייתה השעיה זמנית של שליחות יארינג (שליחות מטעם מזכ”ל האו”ם, על בסיס החלטת מועצת הביטחון 242, למציאת הסדר שלום בין ישראל לשכנותיה).
למלחמת ההתשה לאורך הגבול עם ירדן היה אחראי בעיקר הארגון לשחרור פלשתין (אש"ף) בתמיכה ירדנית פסיבית. לוחמה זו לאורך גבולה המזרחי של ישראל נפסקה לאחר "ספטמבר השחור" ב-1970, כאשר המלך חוסיין גירש את אש"ף מירדן.
במלחמת ההתשה נהרגו לאורך הגבולות 721 ישראלים - ומתוכם 594 חיילים.
