סרט ובו תיעוד שצולם דקות ספורות אחרי הפיגוע בשפרעם, באוגוסט 2005, נעלם בנסיבות מסתוריות מידיה של משטרת ישראל. הסרט מהווה ראיה מרכזית במסכת הראיות נגד תושבי העיר הערבית שביצעו מעשי-שפטים במבצע הפיגוע, החייל-המחבל עדן נתן זאדה.

מהגולן לשפרעם

את קיומה של הראיה, שלא היה ידוע עד כה, חשף במהדורת "מבט", כתב הערוץ הראשון אמיר בר-שלום. על-פי הדיווח, בעת הפיגוע התקיים לפנות ערב (4.8.09) תרגיל של יחידות בילוש, שבמסגרתו נעשה שימוש במטוס ללא טייס (מל"ט) של חברת אלביט. כאשר הגיעו הדיווחים הראשונים על האירוע, הופסק התרגיל, והמל"ט נותב מרמת-הגולן, שם התקיים התרגיל, אל הזירה בשפרעם.

המל"ט המוסט הגיע במהירות למקום, עוד קודם להגעתם של שוטרים למקום, דקות ספורות לאחר שהחל האירוע. הוא צילם מלמעלה את שהתרחש, כאשר בחוץ עדיין היה אור. בחשיכה עבר המל"ט לצלם באמצעות המצלמה התרמית המותקנת בו.

כשנחת המל"ט העבירה אלביט את הסרט המצולם כמות שהוא וללא עריכה לידי המשטרה, אך לא שמרה בידה עותק מן הסרט מאחר שמדובר בחומר מצולם השייך ללקוח - משטרת ישראל.

המשטרה לא מתייחסת

לערוץ 1 נודע על קיומו של הסרט, ולפני כחודש פנה למשטרה הכתב לעניני צבא, אמיר בר-שלום, וקיבל ממנה תשובה בעל-פה ולפיה אין יודעים במשטרה על דבר קיומה של ראיה שכזו.נודע כי חיפוש אחר הקלטת התבצע ביחידות השונות, אך המאמצים העלו חרס. קודם לפרסום היום, התקבלה תשובה רשמית מן המשטרה, ובה נאמר: "אין בכוונתנו להתייחס לנושא".

כיצד תיפקדה המשטרה באירוע

לא ברור האם הסרט אבד או שיד נעלמה בחרה "להיפטר" ממנו. צילומי הסרט שופכים אור לא רק על מבצעי השפטים בעדן נתן זאדה ובגופתו, אלא גם על תפקודה של המשטרה, ועל הטענות כלפיה באשר לכך שיכלה להציל את החייל המחבל מהסתערות ההמון הזועם.

במשך חודשים ארוכים ושנים נמנעה המשטרה, באופן תמוה, מהגשת כתבי אישום נגד המתפרעים הרבים ומבצעי הרצח, ורק כחלוף זמן ממושך הוגשו כתבי אישום נגד בודדים. כתבי האישום מייחסים להם ניסיון רצח, אך לא סעיף חמור יותר של רצח. במשטרה אמרו בזמנו כי כתבי האישום נגדם התבססו על חומר מוכמן, ולא צוין בו האם גם הסרט המדובר הינו חלק מן הראיות שהובילו למעצרם.

בשבוע הבא צפוי להיפתח משפטם של 12 החשודים בביצוע מעשי-השפטים בחייל-המחבל. שבעה מהם מואשמים בניסיון רצח וחמישה בתקיפת שוטרים. עו"ד אחמד רסלאן, פרקליטם של חמישה מן הנאשמים, אמר כי לא ידע על קיום הסרט וכי הוא מופתע מכך שלא דווח לסניגורים על ראיה כה חשובה. רסלאן דורש לפסול חלק מן הראיות נגד מרשיו בעקבות הגילוי.