רשת החנויות אופיס-דיפו הגישה עתירה לבית המשפט העליון נגד רשות השידור, לאחר שזאת האחרונה חייבה אותה לשלם אגרת טלוויזיה בגין המכשירים הנמצאים בחנויותיה.
העותרת, אשר הינה רשת לממכר צרכי ציוד משרדיים, מציעה למכירה בחלק מהחנויותיה, מכשירי טלוויזיה המיועדים לשוק המשרדי. לטענתה, הטלוויזיות אינן מופעלות בתצוגה, אלא ארוזות בקופסאות היצרן ולא מחוברות לרשת החשמל, לאנטנה, כבלים או לכל חיבור שהוא.
באי כוחה של רשת אופיס דיפו, עו"ד חנינא ברנדס, עו"ד יואב רזין ועו"ד יונתן נשיא, טוענים בעתירה, כי רשות השידור מאלצת את הרשת לשלם אגרת טלוויזיה, זאת למרות שאין זיקה לשירותים שמספקת רשות השידור.
בעתירה מציינת הרשת, כי לאור תשלומים קודמים של האגרה, שלחה לה רשות השידור שובר לתשלום האגרה לשנת 2003 בסך של 11,330 ש"ח. הרשות דרשה מאופיס-דיפו לשלם אגרה בגין מכירה של מקלטי טלוויזיה בחנותיה, באופן רטרואקטיבי החל משנת 1996. הרשות אף הפעילה הליכי עיקול נגד הרשת, ואילצה אותה בסופו של דבר לבצע את התשלומים לשנים 1996-2000. הרשת אף שילמה את האגרה גם עבור השנים 2001-2002.
בעתירה מציינת רשת אופיס-דיפו, כי המחוקק בחוק "רשות השידור, תשכ"ה -1995", לא פירש את המושג החזקה ולא את המושג מקלט טלוויזיה. היעדר ההגדרה למונחים החזקה ומקלט טלוויזיה יוצרת פתרון שאינו מלא, וכך הוטלה המשימה על הוועד המנהל של רשות השידור, אשר אמור ליצור את הנורמה המשפטית המלאה.
הרשת טוענת, כי גם תקנות האגרה ותקנות הפטור שנקבעו, קובעות רק באופן חלקי בלבד מיהם מחזיקי הטלוויזיה אשר אינן אמורים לשלם אגרה. העותרת מציינת, כי תקנות הפטור לא עודכנו מאז 1992, וכי קיים חשש כי המחוקק הזניח את חובתו לוודא קיום החוק כרוחו.
כעת נתונה מלאכת הפרשנות לבית המשפט העליון. אך בינתיים נאלצת הרשת לשלם אגרה, גם כאשר אין תשתית לקבלת שירותים מרשות השידור או תשתית בחנויות להפעלת מקלטי הטלוויזיה.
