יונתן כרמי הגיש ערעור לבית המשפט המחוזי בבאר-שבע לאחר שהוגש נגדו כתב אישום לבית משפט השלום לתעבורה באילת, ובו יוחסו לו עבירה של נהיגה במהירות של 135 קמ"ש העולה על המהירות המותרת (90 קמ"ש) ב-45 קמ"ש. לאחר שלא התייצב לדיון, בית המשפט דן אותו בהיעדרו לעונשים הבאים: קנס בסך 2,500 שקל, פסילה מלקבל ומלהחזיק רישיון נהיגה לתקופה של 5 חודשים ופסילה של 6 חודשים על תנאי למשך שלוש שנים.
בהודעת הערעור כתב עורך דינו, שהערעור הינו "על חומרת העונש שגזר בית משפט השלום (לתעבורה) באילת (כב' השופט עדן) בתיק שמספרו 10254/08 אשר ניתן ביום 6/7/08 לאחר שהמערער הורשע בעבירה של אי ציות להוראות שוטר".
יצוין כי בכתב האישום (והכרעת הדין) העבירה שיוחסה לכרמי ושבה הורשע, היא עבירה לפי תקנה 54(א) לתקנות התעבורה - נסיעה בניגוד למהירות המרבית המותרת. לא היה נהיר לבית המשפט המחוזי מדוע כתב עורך-הדין בכתב הערעור שהעבירה שבה הורשע כרמי, הינה עבירה של "אי ציות להוראות שוטר", עבירה לפי סעיף 23(א) לפקודת התעבורה.
עורך-הדין של כרמי הוסיף שעונש הפסילה חרג מרמת הענישה המקובלת, ואינו עומד בשום יחס לעבירה. הודעת הערעור לא התייחסה לביטול פסק הדין אלא יצאה כנגד חומרת העונש. עורך-הדין של כרמי הדגיש שנעשה הסדר טיעון שלא כובד על-ידי בית משפט לתעבורה.
השופט יהושע פלפל דחה את הערעור. "אני קובע שב"כ המערער לא הוכיח שנעשה הסדר טיעון בפני הערכאה המבררת. בהודעת הערעור כתב ב"כ המערער, 'כי למיטב זכרונו הגיע להסדר עם ב"כ המשיבה אך בשל סיבות שאינן ברורות לו לא נרשם ההסדר בתיק התביעה'. אם ב"כ המערער היה סבור שנעשה הסדר טיעון מדוע הוא כתב ש'למיטב זכרונו נעשה הסדר'".
השופט הוסיף שבהודעת הערעור נאמר שיוגש תצהיר של עורך-הדין שהגיע להסדר עם התביעה, אך הדבר לא נעשה והתביעה עצמה טענה שהסדר כזה לא נעשה. "אם אכן נעשה הסדר טיעון לא ברור מדוע ב"כ המערער לא טען להוכיח זאת... בסיכומו של דבר, ב"כ התביעה לא יכול לאשר שנעשה הסדר טיעון וב"כ המערער לא טרח להוכיח, באמצעות העדתו של עורך הדין שכביכול ערך את הסדר הטיעון עם התביעה, שאכן נעשה הסדר טיעון. ב"כ המערער לא טרח לטעון מה היה תוכן הסדר הטיעון". השופט ציין כי העונשים שהוטלו על כרמי אינם חמורים כלל ודחה את הערעור.
