|
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
כשליידי גאגא פגשה את הבולשוי
|
נדמה שאין חיבור מופרך יותר ● מצד אחד ליידי גאגא, אמנית פופ פרובוקטיבית, ומן הצד השני קבוצת רקדני הבלט של הבולשוי ● האם המופע המשותף בשבת הקרובה הוא רק גימיק או צעד מהפכני שיצליח לחבר בין הפופולרי לקלאסי?
|
|
חלום סוריאליסטי. ליידי גאגא [צילום: AP]
|
|
|
|
|
בשבת הקרובה תופיע הזמרת ליידי גאגא עם רקדנים מהבולשוי בערב גאלה למען המוזיאון לאמנות עכשיווית בלוס אנג'לס, שמציין 30 שנה להיווסדו. האמן האיטלקי פרנצ'סקו וזולי, שיזם את הזיווג הבלתי צפוי, אמר לאתר ContactMusic, "אמנים מסוימים עשויים לחשוב שזה סיוט, אבל בשבילי זה חלום סוריאליסטי. רציתי לחבר בין אמנית הפופ הצעירה והנועזת ביותר, ליידי גאגא, ובין קבוצת הרקדנים הוותיקה והקלאסית ביותר בעולם".
וזולי מכנה את החלום הסוריאליסטי שלו "בלט רוס בסגנון איטלקי (המחזמר הקצר ביותר שלעולם לא תראו שוב)". המופע נועד, בין היתר, לקדם את הסינגל החדש של הליידי, "Speechless". עדיין לא ברור מה יהיה תפקידה במופע - אם תשיר, תרקוד, או תשיר ותרקוד.
שיתוף פעולה פרובוקטיבי מעט פחות היה בחודש האחרון בין מעצבת האופנה הרוסייה טטיאנה פרפנובה וקבוצת רקדניות מקומיות, שהציגו את קולקציית הקיץ שלה כשהן מבצעות תרגילי בלט על המסלול.
החיבור בין מחול לאופנה אינו דבר חדש. קוקו שאנל הייתה כבר בתחילת המאה ה-20 מעצבת התלבושות של הבלט רוס, ובשבוע האופנה האחרון בניו-יורק העמיד מעצב האופנה האיטלקי מאלאן ברטון תצוגת אופנה שבה צעדו דוגמניות לצד רקדניות. ובכל זאת, נדמה שנעלי הפוינט מבקשות כעת דריסת רגל משמעותית יותר בתרבות הפופולרית. האם ליידי גאגא תהיה לבלט הקלאסי מה שמדונה הייתה למחול המודרני בקליפ לשיר "ווג"?
המחול המודרני זיהה במאה שנותיו דרכים הולמות להתמזגות בתרבות הפופולרית, כמו השתתפות רקדנים בוידאו-קליפים ובמופעי מוזיקה. רקדנים רבים גם משתלבים בתעשיית האופנה כדוגמנים, וחלקם אף מפלרטטים עם תחום המשחק (מיכאיל ברישניקוב למשל). רקדנית אמריקנית צעירה ושמה מדונה לואיז צ'יקונה לא התקבלה ללהקות המחול הנחשבות, ו-12 שנים לאחר מכן צחקה לכולם בפרצוף כשהקליפ ל"ווג", שבו היא רוקדת לפי כוריאוגרפיה של קרול ארמיטאג' (ה"פאנק בלרינה"), נהפך לקלאסיקה מודרנית.
בבלט העניין קצת שונה. הרפרטואר הקלאסי, הכולל יצירות מופת כמו "ג'יזל", "אגם הברבורים", "מפצח האגוזים" ו"רומיאו ויוליה", נוצר ברובו עד תחילת המאה ה-20. הפורמליות הרוסית המזוהה עם הבלט והתלבושות התקופתיות ודאי אינן מוסיפות לו נקודות זכות בעידן החדש. עם זאת כוחן של יצירות אלה אינו מוטל בספק: הן שומרות על פופולריות גבוהה בקרב קהלים ברחבי העולם ומצמיחות רקדנים איקוניים כרודולף נורייב, מרגוט פונטיין וסילבי גיאם. גם חסידי המחול המודרני אינם יכולים להתכחש לכך שילדות קטנות חולמות להיות בלרינות, ולא איזדורה דאנקן או מרתה גרהם.
אחד האנשים שמבקשים לחבר בין הבלט לעולם המודרני הוא כריסטופר וילדון העומד בראש להקת המחול "מורפוסיס", שרקדניה הם סולני שתיים מהלהקות החשובות העולם, הרויאל בלט והניו-יורק סיטי בלט. על-פי משנתו, אמנות הבלט היא אמנות צעירה וסקסית. וילדון מנסה לשמר את רוחה המהפכנית של הבלט רוס באמצעות שיתופי פעולה בין אמנים מתחומים שונים. כך עשה גם אמרגנה האגדי של הבלט רוס, סרג' דיאגילב, שהפגיש על במה אחת, בין היתר, את איגור סטרווינסקי, ואסלב ניז'ינסקי, פאבלו פיקאסו, ליאוניד מאסין, ז'אן קוקטו וקוקו שאנל.
וילדון הוא יוצא הניו-יורק סיטי בלט, כור מחצבתו של גדול היוצרים בתחום הבלט המודרני, ג'ורג' בלנשין. הוא שייך לרשימה קטנה מאוד של כוריאוגרפים שדבקים בז'אנר הבלט המודרני, בהם כריסטוף פסטור, ויליאם פורסיית, אלונזו קינג, הנס ון מאנן ודוויט רודן. כשהקים את "מורפוסיס" וביקש להפיק תוכניות שבהן כוריאוגרפיות מאת טובי היוצרים ופסקולים מאת המוכשרים שבמלחינים בלי לוותר כמובן על תפאורות ותלבושות בעיצוב טובי המעצבים, נדמה היה שזהו שיגעון חולף. אבל הלהקה עדיין פועלת ובאוגוסט האחרון הופיעה בבמת הקיץ של הסנטרל פארק בניו-יורק, כשלצדה שרה הזמרת היוצרת מרתה ויינרייט.
|
|
האם להקות בלט שמחזרות אחרי קהל חדש חייבות להיכנע למסחריות? אם לשפוט על-פי דבריה של ברטה ימפולסקי, המנהלת האמנותית של להקת הבלט הישראלי, התשובה חיובית. "הבולשוי מבצעים את אותם החומרים כבר 50 שנה", היא אומרת, "והם כנראה מאבדים קהל אז הם עושים חידוש. צריך גם להביא בחשבון שלבולשוי יש מנהל אמנותי חדש (יורי בורלקה) שעבד במערב תקופה ארוכה, והביא איתו מטען עכשיווי. ברוסיה מאוד אוהבים את הבלט הקלאסי, אבל בארצות הברית זה לא פשוט להביא קהל, אז זה גימיק נהדר".
האם היית נעזרת בשירותיה של ליידי גאגא לבלט הישראלי?
"אני משלבת בהפקות שלי מפעם לפעם רקדנים מחו"ל. במופעים הבאים של 'אונייגין' יהיה סולן מהבולשוי, וזה מאוד יקר; אז להביא את ליידי גאגא? אני לא חושבת שאנחנו יכולים אי-פעם לעמוד בתעריפים כאלה. הייתי שמחה אם היא הייתה רוצה לרקוד איתנו, אבל בהתנדבות ולא בתשלום. זו הייתה יכולה להיות הזדמנות נפלאה לגרום לקהל חדש לראות ולהיכוות".
אי-אפשר לדבר על הפופולריזציה של הבלט מבלי להזכיר את תוכניות הטלוויזיה "רוקדים עם כוכבים" ו"נולד לרקוד". ד"ר גלעד פדבה, חוקר תרבות, קולנוע ומגדר, סבור כי לתוכניות כאלה יש גם צדדים חיוביים מאוד. "ל'רוקדים עם כוכבים' יש אופי אקלקטי מעצבן", הוא אומר, "מערבבים שם מחול מודרני, בלט קלאסי, יש שם שעטנז כמעט בלתי אפשרי שמלווה בהמון רעש, עשן, תאורה צבעונית וצלצולים. עם זאת, התוכניות האלה מקרבות את הבלט הקלאסי לציבור הרחב, שקודם לכן לא נחשף אליו".
החיבור בין ליידי גאגא והבולשוי, ותצוגת האופנה של רקדניות הבלט, הם לדבריו דוגמה לפופולריזציה של התרבות הגבוהה, "אבל יש הבדלים מהותיים בין שני הדברים". מהם? "יש הבדל בין יצירת מחול שנכתבה בראש ובראשונה כיצירת אמנות והביגוד המעניין הוא חלק אינטגרלי ממנה, ובין שימוש ברקדניות כדוגמניות. במקרה כזה הן חוצות גבול באופן בעייתי. גם אם יעשה את זה מעצב אופנה שאני מעריך, גוטייה לדוגמה, עדיין אראה בזה טעם לפגם. במקרה של ליידי גאגא זו יכולה להיות יצירה מרתקת או כישלון איום ונורא. תלוי איך הדברים ייעשו, באיזו מידה של מקצועיות, כישרון, ומתוך איזו פרספקטיבה יצירתית.
"כחוקר תרבות פופולרית אני מגלה לא פעם תובנות מאוד עמוקות בטקסטים שפונים לקהלים מגוונים. אני כמובן לא מעמיד אותם באותה רמה של 'אגם הברבורים' או 'פולחן האביב', לדוגמא, ואני גם לא בטוח שהגיע הזמן לנפץ את כל הגבולות בין התרבות הגבוהה לפופולרית. כשמשתמשים בבלרינה כדי לפרסם שוקולד זה עצוב, אבל ייתכן שכשהבלרינה תרקוד לצלילי ליידי גאגא התוצאה תפתיע לטובה. אין ספק שיש פה צד ציני, כי בסופו של דבר אולי יש כאן עניין של יחסי ציבור לבולשוי, שמנסה להתנער מהאבק ולמשוך קהל צעיר יותר".
ומי מהצדדים יוצא נשכר משיתוף הפעולה? "זה טוב לשני הצדדים - השאלה היא אם זה טוב לקהל, אם זה טוב לאמנות. אין ספק שליידי גאגא מנסה להשיג אישור מהממסד האמנותי, גושפנקא, שהיא תוכל לסמן וי על המשבצת של אמנית ראויה, שהיא לא סתם בדרנית פופ. מצד הבולשוי יש רצון לזכות בתדמית צעירה, מעודכנת. אבל האם זה טוב לאמנות? האם זה יהיה שלב חשוב ומעניין בתולדות הבלט הקלאסי במאה ה-21? ימים יגידו".
|
|
| תאריך:
|
12/11/2009
|
|
|
עודכן:
|
12/11/2009
|
|
רוני דורי
|
|
כשליידי גאגא פגשה את הבולשוי
|
|
הגירעון התקציבי צפוי להסתכם השנה בכ-5% תוצר ואולי אף פחות מכך - כך מעריכים (יום ה', 12.11.09) כלכלני בנק לאומי בסקירה שפרסמו.
|
|
|
|
|
"סופו של איש האמת להכיר בכך שהוא משקר כל חייו". פרידריך ניטשה, מעבר לטוב ולע.
|
|
|
|
|
השופטת אסתר חיות קבעה כי עתירתה של עמותת "אמנות לעם" נגד משרד התרבות תידון בפני הרכב של שלושה שופטים ובהקדם. "זה מראה את החשיבות שבית המשפט מייחס לנושא", אמר בתגובה יושב-ראש עמותת אמנות לעם, ישראל גל.
|
|
|
|
|
חברת ציוד מפעלי השבבים, אפלייד מטיראלס הודיעה אמש (יום ד', 11.11.09) כי תקצץ בין 1,300 ל-1,500 משרות במפעליה ברחבי העולם במהלך 18 החודשים הקרובים, כאשר כ-50 מהעובדים הללו יפוטרו ממטה החברה שבישראל, הנמצא ברחובות. בחלוקה כללית, מחצית מהמשרות שיקוצצו יתבצעו בתוך ארה"ב והשאר ברחבי העולם.
|
|
|
|
|
מנכ"ל האוצר, חיים שני, הודיע (יום ה', 12.11.09) כי החליט למנות את עפרה רוס למנהלת הרשות לזכויות ניצולי השואה (לשעבר הלשכה לשיקום נכים) והיא תיכנס לתפקידה ב-1.1.2010.
|
|
|
|
|
