רשות ניירות ערך החליטה השבוע להרחיב את אפשרויות ההשקעה של קרנות נאמנות.
המדובר במתן אפשרות לקרנות להשקיע בניירות ערך מסחריים לא-סחירים ולהציע לציבור בישראל להשקיע בקרן, שכל השקעותיה יהיו בקרנות נאמנות הרשומות בחו"ל.
החלטה זו מהווה חוליה נוספת בשורה של צעדים שנוקטת הרשות במסגרת מדיניותה לעידוד שוק ההון וגיוון אפשרויות ההשקעה בו.
ההשקעה בניירות ערך מסחריים לא-סחירים תתאפשר בכפוף לכך שיתקיימו בהם התנאים הבאים:
מועד פדיונם אינו מאוחר משנה מיום הוצאתם; הם דורגו על-ידי חברה מדרגת בדירוג A1 לפחות; הם אינם צמודים למדד המחירים לצרכן; והמנפיק שלהם נתן התחייבות, המגובה בערבות בלתי מותנית של בנק או בביטוח בלתי מותנה של חברת ביטוח, לפדות אותם לא יאוחר משלושים יום לאחר הגשת הבקשה לפדיון.
ניירות ערך מסחריים מסוג זה נועדו לתת תשובה למצב של צורך בנזילות לתקופות קצרות בחברות. העלות למנפיק בתעודות חוב, הנמוכה במקצת מהריבית בהלוואה בנקאית, מאפשרת לתת תשואה גבוהה מהריבית המקובלת בבנק. בכך, מתחרות תעודות החוב בהלוואות בנקאיות. בארה"ב, השימוש במכשיר זה נפוץ מאד.
המשקיעים בו הם הגופים המוסדיים, וכן קרנות נאמנות מסוג "קרן כספית" (money-market fund). הרשות מציעה לאמץ את המודל של money-market fund שתהיה רשאית להחזיק אך ורק נכסים בעלי סיכון אשראי מינימלי, תוחלת חיים קצרה ודירוג גבוה, ובתוך כך גם בתעודות חוב בלתי סחירות עד לשיעור של 25% מהשווי הנקי של נכסיה. לקרן שאינה "קרן כספית" יותר להחזיק בתעודות חוב כאמור עד לשיעור של 5% מהשווי הנקי של נכסיה.
בנוסף, כאמור, אישרה הרשות תיקון לפיו ניתן יהיה להציע לציבור בישראל קרן מסוג "קרן אגד קרנות" (Fund of Funds) שכל השקעותיה יהיו בקרנות הרשומות מחוץ לישראל. כיום, חוק השקעות משותפות בנאמנות אינו מאפשר להציע לציבור קרן אגד קרנות, אולם הוא מתיר לקרן, באופן מוגבל ביותר (עד 15%), להחזיק ביחידות של קרנות אחרות, בעיקר בקרנות הרשומות מחוץ לישראל.
הסיבה לקביעת האיסור, במקור, הייתה הרצון למנוע אפשרות לבניית "פירמידה" של דמי ניהול באמצעות קרן המחזיקה בקרנות, שגם הן מחזיקות בקרנות המחזיקות בקרנות, כאשר מכל "שכבה" של קרנות, פרט לקרנות שבתחתית הפירמידה, נגבים דמי ניהול יותר מפעם אחת. כאשר מנגד, אי אפשר היה לטעון לשיפור בפיזור סיכונים בקרן המחזיקה בקרנות בהשוואה לקרן רגילה, מאחר ואת אותו פיזור של סיכונים ניתן להשיג בקרן האחת.
עתה מציעה הרשות, כי על אף החשש מבניית "פירמידה" של דמי ניהול, ניתן יהיה להתיר פעילות קרן של אגד קרנות, שתהיה רשאית להשקיע בקרנות חוץ בלבד. זאת, בשל היתרון שיצמח למשקיעים בישראל משיפור הנגישות לשווקים מחוץ לישראל והבחירה הגדולה יותר שתיפתח לפניהם.
כדי לשפר את הגילוי הנאות מציעה הרשות שהקרנות שיוחזקו באגד יהיו קרנות המוצעות כבר לציבור בחו"ל, ומחיריהן מתפרסמים באופן שוטף.
כדי להבטיח נזילות לקרן אגד הקרנות מציעה הרשות שיותר לה להשקיע בקרנות פתוחות בלבד, וכדי להקטין סיכונים היא מציעה שהקרנות שיוחזקו באגד הקרנות יהיו בעלות שווי נכסים שאינו נמוך ממאתיים וחמישים מיליון שקלים חדשים ויהיו מחויבות בפיזור השקעותיהן בין מספר מינימלי של תאגידים.
כדי להגביל את האפשרות ל"פירמידה" של דמי ניהול, מציעה הרשות, כי קרן אגד הקרנות תוכל להשקיע בקרנות שהשקעותיהן בקרנות אחרות מוגבלת לעשרה אחוזים.
"ההחלטה שקיבלה המליאה היום היא בעלת חשיבות מיוחדת", אמר בהקשר זה יו"ר הרשות, משה טרי, לאחר ישיבת המליאה שאישרה את הצעדים הללו, "אנחנו בונים כאן, צעד אחר צעד, מערך של פעולות שמטרתן להגביר את הפעילות שוק ההון ולסייע בשכלולו, בין השאר באמצעות הסרת חסמים ביורוקרטיים.
אימצנו את מסקנות ועדת האוזר בעניין הנהגת פעילות של עושי שוק בבורסה, הקמנו ועדה מיוחדת במטרה לבדוק אם אפשר לפשט את תשקיפי האג"ח, החלטנו על קיצור תקופת החסימה למשקיעים מוסדיים המעונינים להשקיע בניירות ערך שקיבלו בהקצאות פרטיות - ועכשיו אנחנו פועלים גם לעידוד שוק הקרנות.
צוות שהוקם אצלנו במיוחד למטרה זו מגבש רשימה של צעדים נוספים ואף מקיים דיאלוג עם המשקיעים ומקבל מהם לא מעט הצעות מועילות. אני יכול לומר בלב שלם שכבר בעתיד הקרוב נוכל לספר על צעדים נוספים בכיוון זה".
הצעת הרשות לתיקונים בתקנות הקרנות תופץ בקרוב להערותיהם של מנהלי הקרנות. ההצעה תוגש לשר האוצר, והיא טעונה אישור ועדת הכספים של הכנסת.
