מודריק, 30 וחצי, גדלה בילדותה בכפר-סבא וחזרה לגור בעיר השרונית בעקבות נישואיה, קרוב למשפחתה ולמשפחת בעלה ולא בדיוק בחיק הברנז'ה התקשורתית שבה היא מעורה. מודריק היא בתם של זוג פיזיקאים ובוגרת תיכון כצנלסון בעירה, שהצמיח שורה של פרופסורים לפיזיקה. היא ניסתה ללכת בתלם ולמדה במגמה משולבת של פיזיקה ותיאטרון. לדברי מודריק, חרשנית מדופלמת, אין לכך קשר להיותה כעת דוקטורנטית באוניברסיטה הן במדעי המוח והן בפילוסופיה.

- מה רצית להיות?

"שחקנית וזמרת, כמו כל הילדות".

רצונה דאז לא התגשם. היא הופיעה על במות אחרות, כיו"ר נמרצת של מועצת הנוער בעירה ובהמשך של מועצת הנוער הארצית. פעלתנותה שם הביאה לה מפגש בלתי נשכח עם נשיא ארצות-הברית, ביל קלינטון, בהגיעו לישראל לאחר רצח רבין. בין השאר התרשם עד כדי-כך מנאומה בעצרת נוער שבה נכח, שבבואו לביקור נוסף בארץ, הפתיע אותה: "כאשר הוא חלף על פניי, קלינטון נעצר ואמר 'אני זוכר אותך מהפעם ההיא'. לא פגשתי אדם כמוהו, שמסוגל ליצור קשר בלתי אמצעי עם אנשים ולתת לכל אחד הרגשה כאילו הוא האדם היחיד שחשוב לו בעולם".

כשהתגייסה, הוצבה בגלי-צה"ל, "אחת המתנות החשובות שקיבלתי בחיים". היא התחילה ככתבת לענייני עבודה ורווחה, המשיכה ככתבת לענייני משפט והפכה לעורכת. סיקור משפט דרעי היה מגולות הכותרת בשירותה בתחנה הצבאית. והשיא? - "במהומה שנוצרה בבית המשפט כולם שידרו על כוונת השופטים לבטל את עונשו של דרעי ורק אני דייקתי כשהבאתי את כוונתם למתן אותו. חשבתי שעוד רגע אני נופלת מהסתערות מעריציו. למזלי, חילץ אותי משם אחד הכתבים שלנו".

מודריק, שרצינותה לא הפריעה לה לשתף פעולה עם גורי אלפי בתוכניות הומור, מגישה בארבע השנים האחרונות את התוכנית 'שעה היסטורית' לצד פרופ' מיכאל הרסגור בן ה-85. "זאת זכות גדולה בשבילי", היא מחמיאה לשכנה הכפר-סבאי. "כשהוצע לי להחליף בתוכנית את ערן סבאג, נשימתי נעתקה. מעבר לידענות המופלגת של הפרופסור ויכולת הסיפור המופלאה שלו, הרסגור הוא ג'נטלמן מקסים בסגנון של פעם. העבודה איתו, ובמשך השנים עם אושיות שידור נוספות כמו אלכס אנסקי ואילנה דיין, היא מהדברים הגדולים שהרווחתי בגלי צה"ל".

מודריק רואה ב'ביקורטיווי', כמו ב'ביקור בית - תוכנית בנושאי רפואה שהגישה בחינוכית - מבוא לפעילותה בעתיד. "אם היו שואלים אותי מה ברצוני לעשות בטלוויזיה, הייתי הולכת על תוכניות תעודה מהסוג של 'במדינת היהודים' שמודי בר-און וענת זלצר יוצרים", היא מגלה. "יש לי הרגשה שהרומן שלי עם הטלוויזיה נמצא רק בראשיתו".

המביט עליה מהצד, משתאה נוכח ההספק שלה, הן בתחנה הצבאית, הן על המרקע והן באקדמיה, כשבנוסף לכל מודריק היא אם לנעמה, בת שנה ותשעה חודשים "בתי לא מקופחת", היא מרגיעה. "חלק גדול מהפעילות שלי, כולל הכנת הדוקטורט וצפייה בתוכניות טלוויזיה מוקלטות - כי למי יש זמן לצפות בחי - אני עושה מהבית".

- ייתכן שתנטשי את התקשורת כדי להפוך בעתיד לפרופסור באקדמיה?

"אני מקווה לעסוק במקביל בשני התחומים כל חיי. ולא - יהיה לי מאוד קשה לוותר על אחד מהם".

- לבסוף, האם נכונה הידיעה ולפיה בסקירת העיתונים בתוכנית הבוקר בגל"צ את פוסחת על עיתוננו, מקור-ראשון?

מודריק איננה נרתעת מהשאלה המתקילה. "כשהגעתי לתוכנית, היה מקובל לקרוא בה משלושת העיתונים הגדולים לפי החלטה מגבוה", היא מספרת. "עם הזמן, לפי הצעה שלי, בעקבות סקר שנעשה, התכנסה ישיבה שבה הוחלט לצרף לרשימה את 'ישראל היום' ואת 'מקור ראשון".

- באיזו תקשורת תטפלו העונה?

"בהכל, לרבות האלקטרונית, הכתובה וגם האינטרנט. כלומר, הכל על השולחן".

- גם גלי-צה"ל, התחנה שלך?

"לא רק גלי-צה"ל, שכל התייחסות אליה בתוכנית ודאי תגרום לי לקושי שאצטרך להתגבר עליו, אלא גם לא נפטור את עצמנו מביקורת על הערוץ שבו משודרת התוכנית. יתרה מכך. הגם שבתריסר שנותיי בתחום, מטבע הדברים צברתי לא מעט חברים ומכרים, חלקם קרובים מאוד, לאף אחד לא יהיו הנחות. ביקורת לא חייבת להיות מלווה בהטחת רפש. היא לא חייבת להיות עוקצת ומקנטרת. אני מאמינה שהיא יכולה להיות גם בונה".

- אינך מסתכנת באובדן חברים?

"אני מקווה שהם יבינו שכמו שהם מבקרים את הפוליטיקאים - כפי שאני עושה בכובעים אחרים שלי - כך הביקורת שלנו כלפיהם לגיטימית ובעיקר רוצה לעודד אותם להשתפר".

- האם לדעתך התקשורת ממלאת את ייעודה או שמא מנקודת-מבטך היא נוטה אל הקליל ואל השטחי?

"אינני נוטה להכללות כאלה, אבל אפשר להבחין שיש בתקשורת מגמה מאוד ברורה של רדידות. עיין ערך ההחלטה של 'ידיעות אחרונות' לקיים של משאל בקרב בעלי מקצועות שונים, מדוגמניות עד מדענים, לדעתם בנושא גלעד שליט. בעיניי זהו רידוד הסוגיה הכל-כך כבדת משקל הזאת".

- איך את מסתדרת עם תוכניות המציאות למיניהן?

"אני מודה שאת רובן הגדול, פרט ל'כוכב נולד', אני לא רואה. אם אתה מציע לי בחירה בין תוכנית ריאליטי, לא חשוב איזו, לבין דרמה ישראלית, תמיד אעדיף את הדרמה. אני פריקית של תוכניות כאלה ושל תוכניות תיעודיות מהסוג של 'לונדון פינת בן-יהודה'. לו הייתי אמורה להחליט מה ישודר בטלוויזיה, זה מה שהיינו רואים. בכל אופן, לא מומלץ לחפש בתוכנית שלנו התייחסות ל'אח הגדול".