כיום פועלות בתחום האבטחה בישראל כ-500 חברות, כמחציתן כבר פועלות בשוק הבינלאומי, ומייצאות מוצרים ושירותים, בהיקף של 400 מיליון דולר בשנה. ניתן להגדיל היקף זה בשיעור שנתי של 20%. כך בדבריו של חיליק אסיה, מנכ"ל מכון היצוא בכנס השקת ענף האבטחה והבטיחות של המכון שנערך לאחרונה.
עוד אמר אסיה, כי בשוק העולמי צפוייה בעשור הקרוב השקעה של למעלה מטריליון דולר, רוב הסכום בארה"ב, ויש לטכנולוגיה ולידע הישראלי הזדמנות להשתתף ולקחת חלק בעוגה הגדולה הזאת. אסיה ציין, כי לחברות ישראליות יש כבר חוזים בהיקף של 50 מיליון דולר בנושאים שונים באולימפיאדת אתונה 2004, ובכלל זה נושאי אבטחה ובטיחות.
ראש היחידה לסיוע ביטחוני (סיב"ט) במשרד הביטחון, אלוף (מיל.) יוסי בן-חנן אמר בכנס, כי רק קיום הייצוא של התעשיות הביטחוניות הישראליות בהיקף של יותר משני מיליארד דולר לשנה, ימנע את קריסתן של תעשיות אלה. להערכתו, זהו יעד ריאלי שכן הדגש בעולם עובר לתחומי ביטחון פנים, אבטחת העורף, אבטחת מידע, תחבורה, תקשורת ותחומים נוספים שבהם לתעשיות הביטחוניות הישראליות יתרון יחסי ויכולת תגובה מהירה.
בן-חנן ציין, כי בשנת 2002 חתמו התעשיות הביטחוניות על חוזים בהיקף של 4 מיליארד דולר (לעומת 2.58 בשנת 2001), היצוא בפועל הסתכם אשתקד בסכום שמעל לשני מיליארד דולר.
התחזית לשנת 2003 היא להגיע לחתימת חוזי יצוא בהיקף של 2 מיליארד דולר, היקף שימשיך ויגדל בשנים הקרובות, כאשר היעד הוא היקף יצוא של 2.5 מיליארד דולר בשנה.
האלוף בן-חנן הדגיש, כי השוק העולמי של יצוא ביטחוני מגיע לכ-34 מיליארד דולר. ישראל שאינה מייצאת פלטפורמות, מגיעה ל-8 עד 10 אחוזים מכלל השוק הביטחוני. הייצוא הביטחוני הגדול הוא גם אמצעי חיוני לשימור היתרון האיכותי עבור צה"ל.
הוא הוסיף, כי בשנה שעברה נחתמו קרוב ל-4,000 חוזים, לטווח קצר וארוך, בהיקף של 4 מיליארד דולר, מהם 30 חוזים גדולים וכל השאר חוזים בהיקף בינוני וקטן. הדבר מחייב מאמץ שיווקי ניכר שרוב החברות אינן יכולות לעמוד בו לבדן.
עוד אמר, כי עיקר פעילות הייצוא הביטחוני של ישראל מתבצעת בתחומים הבאים: השבחת מטוסים, מסוקים וטנקים. פיתוח וייצור מזל"טים. טילים, כמו טיל הנ"ט החדש של רפא"ל, שהוא ייחודי בטיבו בעולם, מערכות לוחמה-אווירית ומכ"ם מן המשופרות ביותר. בסך הכל הייצוא הישראלי מכסה את הספקטרום הביטחוני מאקדח ועד לוויין והוא מוצב במקום מכובד בחזית הטכנולוגיה העולמית.
ראש סיב"ט רואה סיכוי גדול להרחבת היקף הייצוא וגיוונו משום שהעולם עובר ממלחמות שהתבססו על הנעת דיביזיות וקורפוסים להשקעה מוגברת באבטחת העורף ומלחמה בטרור. לתעשיות הביטחוניות בישראל, שאינן מייצרות פלטפורמות, פרט לטנקים ומזל"טים, קל להגיב לשינוי כזה. כך, למשל, התעשיה האווירית ורפא"ל חברו יחד למיזם בנושא אבטחת גבולות, ופועלים כבר בנושא בהודו, במזרח אירופה ובכמה מן המדינות המוסלמיות של בריה"מ לשעבר.
"יש לתעשיה שלנו פוטנציאל גדול בתחומי אבטחת גבולות, דרכים ותעופה בשל הניסיון הרב שרכשנו מול איומים בתחומים אלו".
עם זאת, התריע בן-חנן על כמה מן הסכנות העומדות בפני הייצוא הביטחוני הישראלי: הסכנה בה התמקד הינה ריכוזיות יתר של הפעילות, כאשר 80% מן הייצוא מופנה לארבע מדינות בלבד, וכ-90% מן הייצוא מבוצע על-ידי חמש חברות ישראליות בלבד - התעשיה האווירית, תע"ש, רפא"ל, אל-אופ ותדיראן-קשר.
סיב"ט פועלת גם להרחבת שוקי הייצוא. באחרונה נפתח במכסיקו שוק לעודפי ציוד מישראל. השוק הסיני, לעומת זאת, ירד בהיקפו. אנו מנהלים מאמץ ניכר לקידום שיתופי-פעולה תעשייתים בארצות הברית. סיב"ט גם מסייעת בפעולות שיווק ובהשתתפות בתערוכות.
מפעלים רבים מקבלים סיוע כדי שיוכלו להיכנס לתחום הייצוא או להגדיל ולגוון את היקף פעילות הייצוא שלהן. בן-חנן רואה חשיבות רבה בהשתתפות בתערוכות. כך, למשל, בתערוכה בהודו שישראל השתתפה בה לאחרונה, נפתחו אפשרויות לעסקות חדשות במאות מיליוני דולרים ברחבי אסיה.
מדיניות סיב"ט, ציין בן-חנן, היא לחשוף את הייצוא הביטחוני בליברליות ובפתיחות מירבית. ניתנים אישורים ברוב התחומים, פרט לתחומים הקשורים בסודות שנותנים לישראל יתרון איכותי, דרמטי, בשדה הקרב. נושא הלוחמה בטרור נבחן בקפדנות רבה ואישורים לייצוא בתחום זה ניתנים על-ידי ועדה מיוחדת. הייצוא למדינות "מצורעות", כמו אירן, אסור בהחלט.
