עניין של מסורת: דפוס להגרלות המונדיאל?

משרת הנביא לא הייתה תמיד נחשקת כמו שהיא היום, בעידן ההימורים והרייטינג. פעם זה היה כרוך בהרבה השמצות, שמחה לאיד בנפילות, השלכת ירקות ואפילו סכנת חיים. בימינו ניתן להגיד מה שרוצים, אולי נפגע. אולי נצליח לנחש גורלות. לא רק 'מקסימום מה יקרה?!', יש אפילו אנדר/אובר. הגרלות ושיבוצים לקמפיינים בספורט הם גולת הכותרת, במיוחד כשמדובר על שיבוץ הבתים לטורניר גמר גביע העולם. כולם רצים לזווג זיווגים כאוות נפשם. כולם ששים להחמיר בהגדרת "בית המוות".

כשאנחנו מחפשים מי ימצא את השילוב המסובך ביותר ומי שוב נדפק, ניתן לגלות דפוס חוזר. מניתוח של ההגרלות בשני העשורים האחרונים, חמשת הטורנירים שמאז איטליה 1990, עולות שתי מסקנות מרכזיות; א. המארחת מקבלת הגרלה קלה יחסית. ב. ברזיל, הנבחרת המצליחה ביותר בתולדות המשחק, תמיד יוצאת בזול. אז מה צפוי לנו הפעם? לפי המספרים, בערך אותו דבר.

קשה מאוד לנתח קושי של הגרלה, במיוחד במסגרת בה החשיבות של מרכיבים כמו מסורת וניסיון עולה בדרך כלל על החשיבות של משתנים כגון כושר משחק והצלחה בקמפיין המוקדמות. לכן, הצורה היחידה בה ניתן לנתח בפשטות את השיבוץ היא על פי הישגי העבר בגביע העולם. עד כה זכו רק 7 נבחרות בתואר הנכסף מכל, מכאן שלקבל את אחת מהן זה הסיוט של כל אחד. 11 נבחרות בלבד הגיעו למעמד הגמר, כך שהן הבאות בתור בדירוג הקושי. אחר כך יהיו הקבוצות שהגיעו לפחות לחצי הגמר, הנבחרות שהעפילו מהסיבוב הראשון והנציגות שרק עלו לטורניר.

באופן טבעי, ככל שחולף הזמן נוצרות יותר ויותר סטיות סטטיסטיות שמשפיעות על הניקוד המוענק לכל נבחרת על הישגי העבר שלה. הונגריה, למשל, העפילה פעמיים בעבר לגמר הטורניר, אך מאז נחלשה במידה ניכרת. כך גם אוסטריה, שהגיעה למעמד חצי הגמר ב-1934 וב-1954. שבדיה, לעומתן, אמנם לא חזקה כמו בימי החבורה שהביאה אותה לגמר הביתי ב-1958, אבל עדיין נשארה נבחרת מאיימת למדי בנוף הכדורגל העולמי. על אף הסטיות הנקודתיות הנובעות מהשיטה, בחרתי להעניק 5 נקודות לנבחרת שזכתה בגביע בעבר, 4 למי שהופיעה לגמר, 3 לאלה שהגיעו לחצי הגמר, 2 למעפילות מהסיבוב הראשון ונקודה בודדת לנבחרות שעלו לטורניר. התוצאות, כפי שתגלו, מרתקות.

מאז 1990, הגיעו חמש נבחרות בלבד לגמר גביע העולם. מביניהן, צרפת היא היחידה שלא העפילה לכל הטורנירים. אצל הארבע האחרות, כולן ראשי בתים בהגרלה לקראת דרום אפריקה 2010, ניכר מדרג ברור לגבי מי הרוויחה בשיבוצים הקודמים ומי ירקה דם בכל פעם מחדש. על פי הנתונים מהמדד שהוסבר קודם לכן, ניכר כי איטליה זכתה להגרלות הקשות ביותר עם ממוצע של 7.2 נקודות קושי לטורניר. הנתון האיטלקי מעט מטעה, כי באירוע אותו אירחה קיבלה את צ'כוסלובקיה ואוסטריה, שתי נבחרות פאר מן העבר אך חלשות למדי בעת הטורניר.

הבאה בתור היא ארגנטינה (7.2 נק'), שמדי 4 שנים משכללת את מושג "בית המוות" לידי אמנות צרופה. מלבד בצרפת 1998, אז נאלצה להתמודד רק עם קרואטיה החזקה של שוקר ובובאן, נתקעה האלביסלסטה עם יריבות אימתניות וכוחות עולים, כדוגמת קמרון, ניגריה, בולגריה, רומניה וחוף השנהב. זאת עוד מבלי להזכיר שיבוצים שכוללים את אנגליה, הולנד, שבדיה ולהקת ברית המועצות, בהופעתה האחרונה לפני הפירוק. השלישית בדרגת הקושי היא גרמניה, שצברה 6.4 נק' בממוצע, בעיקר בזכות מפגשים מול נבחרות כיוגוסלביה, ספרד וקוריאה הדרומית, לא כוח משמעותי אבל מקום 4 ב-2002.

הנבחרת שזכתה להגרלות הקלות ביותר ובהפרש משמעותי, 6 נק' קושי בלבד בממוצע לטורניר, היא ברזיל. ובמבט על הבתים שקיבלה הסלסאו מאז 1990 נראה שהנתון הזה אפילו מחמיא. ב-2006 קיבלה הנבחרת הנוצצת בעולם את אוסטרליה, קרואטיה ויפן, ב-2002 את טורקיה, קוסטה ריקה וסין, לפני זה את מרוקו, נורבגיה וסקוטלנד וגם ההגרלה ב-1994 הייתה קשה רק על הנייר, כי מלבד שבדיה, קמרון ורוסיה היו חלשות מאוד. וב-1990? שבדיה, קוסטה ריקה וסקוטלנד. גם אם לוקחים בחשבון את שאר ראשי הבתים לדרום אפריקה 2010, ניכר שברזיל נחה בשלבים המוקדמים יותר מהאחרות. אנגליה עם 7.5 נק', הולנד 7.25 נק' וספרד עם 6.8 נק' בממוצע. משחק ילדים? בטח עבור נבחרת בסדר הגודל של ברזיל. משחק מכור? ימים יגידו.

ומה לגבי המארחת? המטרה של פיפ"א היא להשאיר את המארחת כמה שיותר זמן בטורניר הגמר, על מנת ליהנות מההתלהבות של הציבור המקומי ביציעים וגם בקופות. לכן, המארחת תמיד משובצת כראש בית כדי שתשובץ עם נבחרות מדרג ב' ומטה. כך ייעשה בדרום אפריקה, כך נעשה גם בעבר. ב-2006 שובצה גרמניה (6 נק') לבית אחד עם אקוואדור, קוסטה ריקה ופולין, נציגה מוצלחת מאוד בעבר וחלשה למדי בשני העשורים האחרונים. הרקורד המוצלח של הפולנים והפורטוגלים בעבר הרחוק גם סיפק 8 נק' קושי לבית של קוריאה הדרומית ב-2002, כאשר היריבה השלישית הייתה ארה"ב הבינונית. יפן הרוויחה באותה שנה עם בלגיה, רוסיה וטוניסיה (5 נק') ועלתה שלב. הצרפתים חייכו כל הדרך לסיבוב הבא ב-1998, אחרי שקיבלו את דנמרק, דרום אפריקה וסעודיה (4 נק'), ארה"ב התקשתה מעט מול רומניה, שווייץ וקולומביה (6 נק') ב-1994, וגם באיטליה יודעים ש-9 נק' קושי מבית מול צ'כוסלובקיה, אוסטריה וארה"ב מטעות לגבי המאמץ שנדרש מטוטו סקילאצ'י וחבריו כדי לטייל לשלב הבא ב-1990.

אז נכון, המספרים בשיטת הדירוג הזאת לא תמיד משקפים לגמרי את הקושי האמיתי שעומד בפני נבחרות. אולם, המסורת היא שהכריעה את מרבית הטורנירים הקודמים וכנראה שתכריע גם את המערכה הבאה. אז אל תתפלאו אם דרום אפריקה תשובץ עם ניו זילנד, אם ברזיל תקבל את הונדורס וסלובניה או אם ארגנטינה וצרפת ייאלצו שוב לירוק דם בשלב המוקדם. זה פשוט חלק מהמסורת.