במסגרת שני מחקרים חדשים, חוקרים ביקשו ממתנדבים לזהות את מינן של דמויות בסדרה של צילומי פנים. במחקר הראשון, פנים אנדרוגיניות (דו-מיניות) עם גבות נמוכות ושפתיים קמוצות (הבעת כעס) זוהו יותר כגברים, ופנים עם חיוך וגבות מורמות (הבעה של שמחה ופחד) תוייגו בעיקר כנשים.
המחקר השני השתמש בפנים של גברים ונשים שעטו הבעות של שמחה, כעס, עצבות, פחד או הבעה נייטרלית. באופן כללי, המשתתפים הצליחו לזהות פנים גבריות במהירות רבה יותר מאשר פנים נשיות, ואת הפנים הנשיות שהביעו כעס לקח זמן רב ביותר לזהות.
המחקר מרמז כי הקשר בין כעס לגברים ושמחה לנשים הוא כה חזק עד שהוא עשוי להשפיע על ההחלטות לגבי מינו של אדם בו אנו מתבוננים רק להרף עין.
החוקרים - מהמחלקה לפסיכולוגיה באוניברסיטת קוויבק שבמונטריאול.
על-פי הדוח שפרסמו החוקרים, ממצאי המחקר, כמו גם ממצאים ממחקרים אחרים, מובילים לרעיון כי "הפנים הם מערכת אותות חברתית מורכבת וכל האותות של הרגשות, הכוונות ההתנהגותיות והמין חופפים".
אותם רמזים שגורמים לפנים להיראות גבריים - מצח גבוה, לסת מרובעת וגבות עבות יותר - נמצאו קשורים לתפיסת הדומיננטיות. בנוסף, מאפיינים שגורמים לפנים להיראות נשיים - פני תינוק עגולות עם עיניים גדולות - נמצאו קשורים לתפיסת הפרט כאדם נוח ולבבי.
השוני בדרך בה רגשות ומאפיינים חברתיים של שני המינים נתפסים, יכול להיות בעל השלכות משמעותיות על אינטראקציות חברתיות במספר אופנים. המחקר מראה כי רמות שקולות של כעס נתפסות כחזקות יותר כשהן נראות בגברים לעומת בנשים, ושמחה נתפסת חזקה יותר כשזו נראית בפניהן של נשים. הוא מראה גם כי גברים נתפסים פחות כאנשים לבביים ואכפתיים ונשים פחות כדומיננטיות.
המחקר הוא חלק מסדרה מקיפה יותר של מחקרים, שהראו כי פניהם של גברים נתפסים כועסים יותר ופניהן של הנשים שמחים יותר. צוות החוקרים חוקר גם מאפיינים אחרים של הפנים המשפיעים על הדרך בה אנשים תופסים רגשות, כולל השפעות של סימני הזדקנות כמו קמטים, על תפיסת הרגשות בפניהם של אנשים קשישים.
הערות על נצח יהודה ומינוי ראש אמ"ן, ולקח מאיר עיניים ממשה רבינו
