בעקבות פרשת המינויים של השר בנימין (פואד) בן-אליעזר, שיגר (יום ה', 24.12.09) היועץ המשפטי לממשלה מני מזוז לראש הממשלה ולשרים מכתב הנחיות: "הגבלות על טיפול בפניות חברי גוף בוחר על-ידי נבחרי ציבור".

מדובר בהנחיות שבאו על-רקע החלטה של בית המשפט העליון מלפני כחודש, לדחות עתירה להורות למזוז לפתוח בחקירה פלילית נגד השר בן-אליעזר, בחשד למעורבות במינויים בחברות חברת חשמל וחברת תשתיות נפט ואנרגיה.

הפנה 100 פניות לקידום תעסוקה

העתירה הוגשה בעקבות דוח מבקר המדינה משנת 2007 ממנו עולה כי בעת כהונתו של השר בן-אליעזר כשר התשתיות הלאומיות נהג להפנות בקשות לסיוע בתעסוקה לחברת החשמל וחברת תשתיות נפט ואנרגיה. המבקר קבע כי בשנים 2005-2006 הפנה השר בנימין בן-אליעזר, כ - 100 פניות "במישרין או בעקיפין" לחברת החשמל לקידום העסקת "עובדים מסוימים" בחברה. רוב הפניות לחברת החשמל הופנו באמצעות מנהלת לשכתו."15 מן הפניות הללו הופנו לחברת חשמל לאחר שחברי מרכז מפלגת העבודה פנו לשר בבקשה שיסייע לקדם עניינים הנוגעים לבני משפחתם או לאנשים אחרים, והן נעשו בניגוד להנחיה שפרסם היועץ המשפטי לממשלה בנדון. שתיים מ-15 הפניות נגעו להעסקתם של עובדים חברי מרכז מפלגת העבודה שחברת חשמל קיבלה לעבודה בשנים האמורות. מעורבות פרטנית של השר או מי שפועל מטעמו בעניינים אלה עלולה לפגוע בחובת הנאמנות שלו כלפי הציבור".

כאמור נשיאת בית משפט העליון דורית ביניש והשופטות אילה פרוקצ'ה ועדנה ארבל דחו את העתירה לחייב את מזוז לפתוח בהליך פלילי נגד בן-אליעזר. אין מדובר במקרה חריג המצדיק התערבות בית המשפט בהחלטת היועץ המשפטי, כתבו השופטות והוסיפו כי אינן משוכנעות שההחלטה לא לפתוח בחקירה "לוקה בחוסר סבירות או בעיוות מן הסוג המצדיק את ההתערבות".

עם זאת, הדגישו, אין בהחלטת היועץ מזוז שלא לפתוח בהליך פלילי "כדי ליתן הכשר להתנהגותו של השר בן-אליעזר, אשר מתוארת בדוח מבקר המדינה. גם אם כטענת היועץ המשפטי לממשלה לא הייתה כאן תעשיית מינויים פוליטיים המונעת משיקולים זרים, ואף אם כנטען לא הופעל מכבש לחצים, הרי ההתנהגות הייתה שלא על-פי הנחיות היועץ המשפטי לממשלה".

גבולות המותר והאסור

כאמור, תזכורת באשר להתנהלות הנדרשת בכל הנוגע למינויים שוגרה פעם נוספת על-ידי מזוז, לראש הממשלה, לשרים ולסגני השרים. במכתב כתב מזוז כי הוא מוצא לנכון "להבהיר ולהדגיש, כי על השרים וסגני השרים להימנע מפניות - במישרין או על-ידי מי מטעמם - לגורמי משרדם ולנושאי משרה בחברה ממשלתית או בתאגיד סטטוטורי שבתחום אחריותם, בעניינים פרטניים של העסקת עובדים. זאת, נוכח העקרונות הכלליים, כפי שקבע בית המשפט, הבאים למנוע חשש מפעולה של החברה הממשלתית או התאגיד משיקולים זרים, שלא בהתאם לעקרונות של שוויון, תחרות הוגנות ושקיפות, אשר על מכונם עומד המנהל הציבורי (סעיף 12 לפסק הדין)".

ההנחיות נועדו "להתוות את גבולות המותר והאסור באופן הטיפול של השרים, סגני השרים ולשכותיהם בפניותיהם של מקורבים פוליטיים ולמנוע את החשש מפני ביצוע פעולות לא תקינות על-ידי נבחרי ציבור בעקבות פניות ולחצים של חברי גוף בוחר או גורמים אחרים בעלי השפעה פוליטית".

זאת על-רקע החשש העולה לאחרונה כי מערכת הלחצים המופעלת על נבחרי הציבור בנוגע למינויים הופכת ל"קרדום לחפור בו ואמצעי לקידום אינטרסים צרים - אינטרסים פרטיים של חברי גוף בוחר ושל קרוביהם מקורביהם - באופן המציב את נבחרי הציבור בדילמות קשות בתחום של טוהר המידות עד כדי חשד לביצוע עבירות פליליות".

במכתב מזהיר מזוז כי הפרת ההנחיות, קרי מעורבות במינויים בנסיבות מסוימות עלול לגרור "תוצאות משפטיות עד כדי עבירה פלילית".