|
|
שבעה בעלים שונים לרכב אחד [צילום אילוסטרציה]
|
|
|
|
|
|
|
בצלאל פרץ הגיש נגד יוחנן שלום תביעה כספית לבית משפט לתביעות קטנות בירושלים. מכתב התביעה עלה שביום 6.11.07 רכש פרץ משלום רכב מסוג דייהטסו אפלאוז משנת ייצור 1992 תמורת סך של 8,500 שקל. לטענתו, הרכב החל להתחמם לאחר נסיעה של כשעתיים, ובשני מוסכים נאמר שהבעיה בראש המנוע ושלא ניתן להחליף ראש מנוע אלא צריך להחליף את כל המנוע.
"כשפניתי לנתבע הוא אמר שלא ידע שיש בעיה בראש המנוע", טען פרץ. חרף הדברים שנאמרו בשני המוסכים, החליף פרץ את ראש המנוע, בלא הועיל, והמנוע המשיך להתחמם.
פרץ תבע משלום סך של 15,900 שקל, שהורכב מסך 8,500 שקל בגין השבת התמורה ששילם עבור הרכב, 1,700 שקל בגין השבת הסכום ששילם לטענתו להחלפת ראש המנוע (פרץ לא צירף קבלה), 700 שקל בגין החלפת מצבר ברכב (מאחר שלטענתו המצבר ברכב שבק חיים כמה ימים לאחר רכישת הרכב), וסך 5,000 שקל בגין עוגמת נפש.
לאחר הגשת התביעה ולפני הדיון, החליף פרץ את המנוע בעלות של 4,578 שקל (הוגשה חשבונית מס/קבלה), ולדבריו, מאז, הרכב פועל באופן תקין.
שלום טען בכתב ההגנה שלא ידע על בעיה במנוע, ואמר לפרץ שהרכב מאבד מים ויש לעקוב אחרי זה ולהקפיד למלא מים בזמן, והראה לו ג'ריקן מלא במים ירוקים למצנן. לדבריו, הרכב נמכר ב-3,200 שקל פחות ממחירו על-פי המחירון, שעמד אז על סך של 11,700 שקל, ברכב הייתה מערכת סטריאו חדשה שהותקנה זמן קצר לפני המכר, והרכב היה עם "טסט" לשנה. "מדובר ברכב בן 15 שנה שעבר שבעה בעלים שונים. הצעתי לנתבע לבדוק את הרכב במכון לבדיקת רכבים, אך הוא דחה את ההצעה".
בפסק הדין קבע השופט מוריס בן-עטר, שעל בסיס הראיות שבפניו, לא ניתן לקבוע שבעת מכירת הרכב ידע שלום שקיימת בעיה במנוע. "נוכח האמור ובשים לב לכך שהנתבע יידע את התובע על הבעיה של איבוד מים, שקשורה לבעיה במנוע הרכב, אך התובע בחר שלא לבדוק את הרכב (בין שהתובע הציע כי יעשה כן, ובין לאו, שכן אדם סביר, שהיה רוצה לעמוד על מצב הרכב, היה מעמיד את הרכב לבדיקה של אנשי מקצוע בנסיבות האמורות) והעדיף לעצום את עיניו ולהסתפק בסברתו הבלתי מקצועית כי המדובר 'בתיקון קטן', דין התביעה להידחות".
השופט הוסיף כי "משבחר התובע לקנות את הרכב במחיר שסוכם, שהיווה 72% ממחיר המחירון, תוך עצימת עיניו לבעיה ברכב, אליה הפנה הנתבע את תשומת לבו, ותוך הימנעות מבדיקת הרכב באופן מקצועי כדי לעמוד על מקור הבעיה וחומרתה, אין הוא רשאי לגלגל את עלות התיקון ברכב לפתחו של התובע. קבלת תביעתו של התובע הייתה מעודדת התנהלות, שלפיה רוכש רכב משומש יימנע מבדיקת הרכב באופן מקצועי לפני רכישתו, ותחת זאת יוריד את מחיר הרכב עד כמה שניתן במשא-ומתן, מתוך ידיעה שלאחר רכישת הרכב יתקן על חשבון המוכר כל פגם שיתגלה ברכב. אין מקום לעידוד התנהלות כאמור, שאף מהווה התנהלות שלא בתום לב כשהיא נעשית בכוונת מכוון. לאור כל האמור, התביעה נדחית. לפנים משורת הדין, אין צו להוצאות".
