היחידה החדשה עשויה מפולימר גמיש מספיק כדי לפעום כמו כלי דם נורמלי. בתוכה - אחד הדברים המהפכניים שבפיתוח - היא מצופה במיליוני "פינים" זעירים, כל אחד מהם קטן פי אלף מקוטרה של שערה.
הפינים הללו - שיוצרו בעזרת שימוש בננו-טכנולוגיה - מושכים אליהם תאי גזע, או בשמם תאי מאסטר, מהדם, וברגע שהם מגיעים אל תוך העורק התאים גדלים ומתמזגים בכלי הדם הנורמלים. תהליך זה מגמיש את העורק ועוצר את היווצרות קרישי הדם.
לדברי פרופ' המילטון, עורקי "הספגטי" מחקים את "הדבר האמיתי". השתל החדש פועם כך שהוא תואם לקצב פעמיות הלב. החומר ממנו עשוי השתל חזק, גמיש, עמיד לקרישי דם ואינו מתפרק, שזו למעשה פריצת הדרך המשמעותית בפיתוח.
פרופ' אלכסנדר סייפליאן, מאוניברסיטת קולג' לונדון, שיצר את הציפוי העמיד לקרישי דם, אמר כי ל30% מהחולים הזקוקים לניתוח מעקפים אין כלי דם מתאים שניתן להשתמש בו. במקרים אלו, לרופאים אין הרבה מה לעשות והחולים פעמים רבות מתים. לכן, המדענים פיתחו עורק מלאכותי על-ידי שימוש בננו טכנולוגיה. ברגע שתאי הגזע נמשכים אליו, הם מכסים את כל החלק הפנימי שלו והופכים לתאי אנדותליים.
ניסויים שנעשו בכבשים הראו כי עורקים ידי-אדם אלו מתפקדים היטב במשך שנתיים לפחות.
החוקרים קיבלו מענק בשווי 500,000 אירו מהקרן למחקר רפואי "Wellcome Trust" כדי להתחיל בניסויים בבני אדם ויבצעו את הניתוחים הראשונים מאוחר יותר השנה.
הם מקווים שהטכניקה תחליף בסופו של דבר את הצורך לקחת כלי דם מחלקים אחרים בגוף, והמשמעות היא שחולים ייאלצו לעבור טראומה של ניתוח אחד בלבד במקום של שניים. כמו-כן, השימוש בעורק המלאכותי יותיר פחות צלקות.