בית הדין הפנימי לאתיקה של מועצת העיתונות קבע כי עיתון הארץ הפר שישה מכללי תקנון האתיקה המקצועית של העיתונות, וחייב אותו (יום ה', 14.1.10) לפרסם התנצלות ולתקן את שעיוות.

את התלונה נגד הארץ הגיש מנשה דרור צדיק, חרדי שתמונתה לא מחמיאה שלו פורסמה בעיתון. בתמונה הוא נראה כשהוא ליד דוכן להפצת ספרי קודש בדיזנגוף סנטר בתל אביב אותו הקים בסמוך לכרזת פרסומת בה נראית בחורה בעמדה פרובוקטיבית במכנס קצרצר ובחור הצופה לעבר איבריה המוצנעים.

משפט בשלוש ערכאות

צדיק ניהל נגד הארץ הליך משפטי בשלוש ערכאות - בית המשפט השלום שפסק לזכותו, בית המשפט המחוזי שביטל את פסק הדין ובית המשפט עליון שהחזיר את הפסק הראשון ואף הגדיל את הסכום אותו יקבל צדיק מהארץ ב-20,000 שקלים.

בתלונה למועצת העיתונות, שחלקה נדחה מחמת התיישנות, הלין צדיק כי הכתבה על החלטת ביהמ"ש העליון קיבלה הייתה בהיקף מצומצם בהשוואה לפסק הדין של בית המשפט המחוזי.

טענת הארץ ולפיה יש להסתפק בהכרעה המשפטית לא התקבלה על-דעת הדיינים מיכאל קורינאלדי (יו"ר), אלינוער רבין ושלמה נקדימון. "לדעתנו, המישור המשפטי הוא עניין נפרד ממישור האתיקה של העיתונות, ואין אנו מקבלים את הטענה בדבר סיכון כפול", הסבירו.

בעוד שבכתבה הראשונה פרסם עיתון הארץ בהרחבה את נימוקי השופטים המצדיקים את עמדת העיתון, כאשר הכתבה כוללת שורת ציטוטים מהנימוקים המהותיים של פסק הדין עם כותרת "התקבל ערעור הארץ: חרדי שצולם ליד כרזת אישה לא יזכה לפיצויים", הרי שהכתבה השנייה מתייחסת לפסק הדין של בית המשפט העליון וקובעת בצורה לקונית כי בית המשפט העליון הפך את החלטת בית המשפט המחוזי, כאשר הדגש בכתבה הלקונית מושם על עובדות המקרה ללא ציטוט או תמצית ראויה של הנימוקים המהותיים של פסק הדין, שהוא תקדים משפטי מחייב במשפט הישראלי בתחום ההגנה על הפרטיות.

הארץ נמצא מפר את הכללים הבאים בתקנון:

• סעיף 2 המחייב "פרסום מדויק, הוגן ואחראי של ידיעות ודעות" - במקרה זה הושמטו הקביעות המשפטיות באופן לא מוצדק.

• סעיף 3(א) המטיל חובת הגינות בפרסום - בחר שלא לפרסם באופן הוגן פסיקת ביהמ"ש המופנית נגד העיתון.

• סעיף 4(ב) הקובע כי "לא ימנעו עיתון ועיתונאי מלפרסם מידע שקיים עניין ציבורי בפרסומו" - לא פורטו נימוקי ביהמ"ש העליון, ולא ניתנה להם תמצית ראויה.

• סעיף 7 הקובע כי יש לתקן במהירות "השמטות או אי-דיוקים שהם מהותיים בפרסום עובדות" וזאת בהגינות ו"בהבלטה הראויה ביחס לפרסום המקורי" - רק לאחר פניית בא-כוח המתלונן אל העיתון בדרישה לפרסם, פורסמה כתבה קצרה, לקונית שהייתה בה השמטה חלקית ומהותית מפסק הדין של העליון.

• סעיף 12(א) המתייחס לסיקור הוגן של הליכי משפט ולפיו "סיקור משפט יתמקד בהליך המשפטי וישקף את ההליך באופן נאמן לאמת, הוגן ואחראי" - קיים חוסר סימטריה מבחינת היקף הפרסום וציטוט הנימוקים המהותיים בין הפרסום המתייחס לפסק הדין של המחוזי לזה של העליון.

• סעיף 13ב לפיו "נדחתה או נמחקה תביעה בעניין אזרחי, ינתן לכך פרסום באופן דומה ככל האפשר לפרסום בדבר הגשת התביעה" - העיתון לא העניק סיקור לפסק הדין בעליון ב"דומה ככל האפשר" לסיקור שניתן לפסק במחוזי.

החלטת מועצת העיתונות תפורסם בעיתון הארץ במלואה לרבות הסעיפים שחלה עליהם התיישנות בכפוף לעריכה, כמקובל.